15/10/2008 - אילוף תוכים - חלק ב'

צעדים ראשונים באילוף תוכים - חלק ב'

אילוף תוכים - חלק ב' 
מאת עינבל סרטר

יש יותר מתשובה אפשרית אחת לשאלה למה התוכי לא עולה על האצבע שלנו כשאנו מושיטים לו אותה - אולי הוא חושש? אולי האצבע נראית לו בלתי יציבה? אולי הוא מפחד מאתנו, או אולי הוא בכלל אף פעם לא למד איך עולים על האצבע?
למרות מה שאנחנו רגילים לחשוב - תוכי לא בוקע מהביצה כשהוא באופן טבעי יודע לעלות על האצבע שלנו, כמו שהוא לא בוקע בג'ונגל ויודע באופן אוטומטי לדלג מענף לענף או לעוף, אנחנו צריכים ללמד אותו.
אם קיבלנו תוכי צעיר - גוזל שרק נגמל - עלינו לקחת בחשבון שהוא עדיין לא לגמרי מסוגל לעמוד באופן יציב לחלוטין על רגליו, ומכיוון שכך הוא גם לא יוכל להרגיש ביטחון מלא, הוא תמיד עלול למעוד, זו נקודה שעלינו לקחת בחשבון כשאנחנו מנסים ללמד אותו לעמוד על האצבע ולא מבינים מדוע הוא מסרב - ייתכן שפשוט אינו מרגיש מספיק בטוח. עלינו להשתמש בשיטות מרגיעות וחיוביות, לפתות אותו לעלות על האצבע עם מזונות שאהובים עליו וצ'ופרים, כגון - גרעינים, ענבים, פקאן, או כל דבר אחר שהוא אוהב במיוחד והכי חשוב לזכור להיות עקביים (קונסיסטנטיים) ולא משתנים. אם אכן מדובר בגוזל חשוב שילמד כבר מההתחלה שהאצבע שלנו היא ענף יציב ונוח, לכן בהתחלה נשתדל לזוז כמה שפחות או שבעזרת האצבע נעביר אותו למקומות בטוחים יותר - כגון הכתף שבה קל יהיה לו להיאחז, או נקרב אותו לחזה שם הוא מרגיש נוח ובטוח. כשנרצה להוריד אותו נקרב אותו לאט ובעדינות חזרה לכלוב או לענף שלו וניתן לו לעבור בכוחות עצמו.
גם כאשר לא מדובר בגוזל הססן ייתכן שהתוכי יסרב לעלות על היד - אולי אפילו ינסה לנשוך, הדבר החשוב ביותר לזכור זה שאסור בשום אופן להכריח אותו או לאחוז בו בכוח. כשתוכי חדש מגיע אלינו בדרך כלל הוא יהיה קצת בהלם - הסביבה חדשה לו, האנשים חדשים לו, הכל זר ומפחיד כל כך, יש סיכוי גדול שהוא לא ירגיש בטוח מספיק כדי להתקרב אלינו בכלל - בטח שלא לעלות על האצבע שלנו. הפתרון לכך הוא קודם כל ליצור תחושת ביטחון כלפינו - להתחבב עליו בחנופה - קולות נעימים וממתקים. מערכת יחסים נעימה עם התוכי תקל מאוד על המשימה - ייתכן שהתוכי אפילו יעלה פתאום מרצונו בלי שנצטרך בכלל ללמד אותו.
אם זה בכל זאת לא קרה והתוכי עדיין לא עולה בעצמו על האצבע הדרך הפשוטה והטובה ביותר ללמד אותו לעשות זאת היא להשתמש בפיתיון.
ביד אחת-שתהייה זו הרחוקה ממנו- נושיט לתוכי את הממתק האהוב עליו ואילו היד השניה תהייה מין שלב בדרך- אותו הוא יהיה חייב לעבור כדי להגיע לממתק, כלומר- היד עליה נרצה שיעלה תהייה קרובה אליו ותעמוד בינו לבין היד עם הממתק כך שיהיה חייב לעלות עליה כדי להגיע ליד השניה, כדי לעזור לו מעט נוכל לגעת בעדינות בחזה שלו מעל לרגליים- ייתכן שנגיעה זו תעודד אותו להרים רגל ולהניח אותה על אצבענו.

המפתח כאן הוא קצת סבלנות - בסופו של דבר התוכי יתפתה לעלות על האצבע בדרך להשגת הצ'ופר שלו וכשזה יקרה עלינו כמובן לזכור להיות יציבים ולחזק מאוד את הצעד שעשה- בין אם בממתקים או במילים טובות. בפעמים הראשונות עד שיתרגל למצב החדש ייתכן שיעלה על האצבע רק לזמנים קצרים- ייתכן שיחטוף את הממתק שחיכה לו וירד מהאצבע במהירות וזה בסדר גמור- תנו לתוכי את הזמן שלו להתרגל אלינו ולעמוד על האצבע, זכרו שזה חדש לו וייקח לו קצת זמן להרגיש ביטחון- אין להאיץ בו או לצפות ממנו להישאר כבר על האצבע בזמן שהיא זזה.

בכל מקרה- בין אם מדובר בתוכי צעיר או בוגר, חדש או ישן, כדאי תמיד לצרף פקודה לעליה על האצבע למשל "בוא", "עלה", או "אפ"- אין זה חשוב, העיקר לשמור על עקביות- תמיד להשתמש באותה מילה כשהוא עולה ולתת לו צ'ופר קטן, גם כאשר הוא יורד מהאצבע יש להשתמש במילה מסוימת שתסמן את הירידה מהאצבע- כמובן שלא אותה מילה בה השתמשנו כפקודה לעלות. התוצאות לא יאחרו לבוא ובמהרה נראה שהתוכי שלנו עולה על האצבע ויורד לפי פקודה.