זוכר את הסרט 'חברים ותנינים'?
אולי אנו צריכים להגיע לאותה מסקנה. אולי אנחנו צריכים להגיע לאותה מסקנה אליה הם הגיעו בסופו של הסרט, כאשר הם עמדו מסביב למדורה, משליכים את חפציהם אל הלהבות. אותה המסקנה שלקח להם כל כך הרבה זמן, יזע, דמעות וכשלונות מסחריים בכדי להגיע אליה והיא-
שאל לנו לראות אחד את השני, אל לנו לנסות ולנהל קשר בכך שננהל קשר.
עלינו להימנע מלהתראות ורק לנסות לשוחח בין קוי הטלפון המתוחים מעבר לאטלנטי ולארקטי. עלינו לנסות ולשלוח מסרים בדרכים מודרניות דרך מחשבינו, מחשבותיינו ומכתבינו.
זהו הדבר האמיתי והיפה ביותר שאוכל לומר לך היום וכנראה תמיד.
מה עוד אוכל לומר לך?
בכוונתי לעלות את המדרגות האלו אל חדרם של הוריי ולבקש מאבי את מצלמתו, זו עם העדשה הארוכה והגאוותנית.
בכוונתי לצלם בה כמה שיותר דברים יפיפיים ולצרפם לכמה שיותר ציורים שרק עתה פצחתי בעשייתם.
בכוונתי להשלים עם כל אותם דברים שידיי יכולות לעשות ולהעלות, מכוערים ונוראיים ומיותרים (וזוהי התכונה הרעה ביותר הקיימת,לא?) ככל שיהיו- מכיוון שאין זה משנה כלל.
אם אהבת את כתיבתי עד כה, אני מקווה שאהבת גם קטע זה. היה לי כל כך פשוט לכתוב אותו- רק דקה והוא עשוי וגמור.
בדיוק כמוני.
| 
