ב-15 לחודש אני חוגגת עם אלירן שנתיים וחצי
רק בלי אלירן...
נפרדתי ממנו, למה? כי מצאתי את עצמי מאוהבת במישהו אחר
אני עוד תוהה אם זה בגללו שחיפשתי אהבה אצל מישהו אחר, אהבה גדולה יותר שמחה יותר, לא יודעת
אבל בתכלס זה גם לא כ''כ משנה לי.
הושבתי אותו אחרי שכבר הבין שמשהו איתנו כבר לא בסדר, הוא מסתכל אליי בעיניו הגדולות המבקשות תשובות ומהר ואני רק עוצרת את עצמי וחושבת שוב ''האם זה נכון להפרד ממנו עכשיו?''
''הפסקה'' אני קוראת לזה, אבל היום אני מפחדת שההפסקה הזאת תמשך לאלתר.
והוא, בוכה לי עד היום מאז מוצ''ש הארור הזה שדיברתי איתו, אומר לי דברים שלא אמר לי מעולם! הוא פתאום מרשה לי לעשן, פתאום הוא מחליט שהוא מוחק את ''וורקראפט'' ואת כל זה הוא גם אומר לי.
אבל למה עכשיו? למה זה טוב שעכשיו הוא אומר לי את הדברים האלה? הוא חיכה שאסיים את הקשר ואז הוא יתחנחן?!
ומאז אותה שיחה כואבת שכזאת... אני מרגישה פתאום יותר נאהבת על ידו, לצערי אבל אני לא צריכה את זה עכשיו ממנו.
אני אכן מאוהבת במישהו אחר, וחודש שלם לפני הפרידה אני בכאבי ראש מהמחשבה של לעזוב או לא... ללת אל מיכאל או לא... ולא יכלתי לשאת יותר את השקרים האלה.
עכשיו אני עם מיכאל... וטוב לי, כ''כ טוב לי, הוא עושה את כל מה שאני אוהבת, חיבוקים נשיקות בלי סוף צחוקים... אתמול רקדנו לצלילי המוזיקה של הMP4 שלי... הוא אוזנייה אני אוזנייה, ורוקדים שרים ביחד באמצע גן סאקר, שוכחים מכל העולם ומתרכזים רק בנו... שולח יד אל הכיס האחורי במכנס שלי מבלי לדפוק חשבון לאף אדם העובר באיזור... ואני מאושרת, ביד אחת מחבקת אותו ביד שניה מחזיקה ורד ואת הפרח שאני הכי אוהבת... ציפורן.
אני מרגישה את כל הללבות האלה שנתנפנפים באוויר מסביבנו, דואגת להראות לעולם שאני הבחורה הכי מאושרת כרגע, שמרגישה שסוף סוף אוהבים אותה כמו שמתיד רצתה.
ועכשיו אלירן נזכר בכל שיחה שלנו להגיד לי בכל רגע שהוא אוהב אותי.
למה אני צריכה ליצור דרמה בשביל תשומת לב?.... אני לא צריכה... פשוט לא.
הכל טוב. כמעט. | 
