3/10/2007 - הבחור הלא נכון עזב את הבניין

2/10/2007 - חמישה ימים בחמש שורות, חמש שעות בחמש נוספות.

24/09/2007 - זה אתה ששובר את החוקים

14/09/2007 - מה שבאמת היית רוצה - להפטר מכל העור שלך

11/09/2007 - פרגמנטים שלושה (עריכה?)

5/09/2007 - הפוגה קומית

24/08/2007 - Southern man, better keep your head

21.08.2007 - חופש החיפוש עובר דירה

לאחר מספר חודשים של כתיבה נמרצת באתר "בלוגים" (Blogim.org.il), בלוג חופש החיפוש עובר דירה למשכנו החדש באתר הבינלאומי בלוגר (blogger.com).

כתובת הבלוג במהדורה החדשה: http://freedomofsearch.blogspot.com

אני מודה למר עידן שלומן על האירוח הסימפטי באתר "בלוגים", ועל ממשק המשתמש הנוח שהוא מציע לכתיבה בעברית.

לרוע המזל, ספאמר בינלאומי המנצל פרצות-אבטחה באתרים, הצליח להשתיל קוד באתר, ועל ידי כך השתלט על כל התנועה שמגיעה לבלוג הזה ממנועי החיפוש. לכן, המצב הזה לא יכול להימשך, לפחות מבחינתי.

כאמור, הבלוג עובר דירה למקום אחר: חופש החיפוש - עדכנו את הלינקים שלכם.

פוסטים חדשים ייכתבו רק בכתובת החדשה. חלק מהתכנים הארכיונים יעברו בהדרגה אל המקום החדש. למה לא וורדפרדס? כי חברת האירוח שלי (homestead.com) לא מאפשרת התקנה של וורדפרס בעברית, רק באנגלית.

17/08/2007 - אותי זה משעשע (מוקדש לידידה)

5/08/2007 - אז כך נפרדים מידידה!

29.07.2007 - ספאם קידום אתרים: עברית קשה שפה

מזמן לא נשלח בישראל ספאם קידום אתרים כל כך משעשע. הפעם מדובר בדוא"ז מסוף יולי 2007, שכותרתו היא "היה מקום ראשון בגוגל רק 29.95$", ונשלח על ידי "Google" (התחזות לא משכנעת במיוחד, לאור העובדה ש"גוגל" לא שולחים ספאם).

"עברית קשה שפה", את זה כולנו יודעים, אבל צריך להיות עולה חדש מאוד, כזה שמסתובב עם שלט צהוב בחלון האחורי של המכונית שלו שעליו כתוב "חדש עולה - להיזהר צריך", בשביל להוציא ספאם עילג שכזה בתפוצת-ענק ללקוחות ישראלים:

ניתוח ספרותי של הספאם הנדון

• "ליניקים" = כמו קישור, אבל עובד קצת יותר לאט, ולפעמים לא עובד בכלל
• "גוגל מחפש בשלב הראשון של החיפוש באמצעות מנועי חיפוש" = הכוונה לכך שגוגל הוא ככל הנראה מנוע חיפוש, ולכן טבעי שמנוע חיפוש ישתמש במנועי חיפוש
• "שים לב שרוב אינדקסים מופיעים רבות בנוגל" = א) מה זה "נוגל", והאם "נוגל" קשור בכלל ל"גוגל"? ב) אולי בעלה של לובה מ'ארץ נהדרת' פתח משרד SEO חדש?
• "אז למה לך לשלם םאות דולרים בחודש?" = למה לשלם םאות דולרים, אם אפשר לשלם מאות דולרים, או אפילו אשרות דולרים, או אולי אפילו םאות-עלפי דולרים?
• "הפץ אתרך העסקי ל 160 מנועי חיפוש ישראלי" = סקופ בלעדי של עורכי הספאם, לפיו בישראל קיימים 160 מנועי חיפוש (!)
• "STRAT" = מנוע חיפוש חדש, המבוסס על פיתוח בלעדי של נאס"א, ומבצע חיפוש בסטראטוספירה של אתר סטארט (שער הכניסה לחלל)
• "חסוך את זמנך היקר. בתוכנה האיכותית והמהירה" = אפשר גם לחסוך זמן יקר בלימוד השפה העברית על ידי התעלמות מכל כללי הדקדוק המקובלים, כולל סימני פיסוק שרק מכבידים על הקורא העברי הממוצע

ואם מישהו תוהה מדוע נחשד הספאמר הנ"ל בהיותו עולה חדש, הרי שכתובת הדוא"ל של השולח לא מותירה יותר מדי מקום להרהורים: alexboos55@gmail.com

הנה מכתב תשובה אפשרי לספאמר הבזוי:

"אלכס היקר,

שמחתי לקבל מכתבך האישי בנושא תוכנת קידום אתרים איכותית ומהירה.

אני מודה לך שהסבת את תשומת ליבי לכך שגוגל משתמש במנועי חיפוש.

כמו כן התענגתי על הבשורה בדבר קיומם של 160 מנועי חיפוש שונים בישראל.

אודה לך אם תוכל לשלוח לי פרטים נוספים על מנוע החיפוש STRAT.

כמו כן, הריני לברכך על המהירות שבה רכשת מיומנות גבוהה בשפה האיברית.

על החטום, מנעל בלג כופש הכיפוס"

26.07.2007 - חיפוש ביקורות סרטים: מרקי נגד גוגל נגד יאהו נגד רוטן

חיפוש ביקורות סרטים באינטרנט היא פעולה צרכנית חיונית, שעוקפת את בעיית הסובייקטיביות של מבקר זה או אחר. בעזרת שיקלול כמות גדולה של ביקורות שונות, ממקורות שונים, אפשר להגיע לתוצאה שהיא מובהקת מבחינה סטטיסטית, מתפלגת נורמלית -- וקשה להפרכה.

אם פעם היינו נאלצים להסתמך על טעמם המשתנה (והמעיק) של 3-5 מבקרים ישראלים, הרי שבעזרת מנועי חיפוש של ביקורות קולנוע ניתן לערוך ניסויים רציניים על כל סרט, בין אם מדובר בקלאסיקה עתיקה, או בלהיט חדש שעוד לא הוקרן בישראל. נגמר עידן הניחושים, ההימורים והשמועות: משווים ביקורות לפני צפייה, כמו שמשווים מחירים לפני רכישה.

ארבעת המתחרים הרציניים היחידים בשוק הגלובלי הזה הם:

 MRQE החלוצי

 יאהו מוביז הישן והטוב

 חיפוש סרטים בגוגל המהיר

 ואתר רוטן טומייטוז (עגבניות רקובות)

MRQE - תעודת זהות

מנוע חיפוש ביקורות הסרטים הראשון בהיסטוריה. "מרקי" נוסד לראשונה בנובמבר 1993 ע"י סטוארט קליימן, מתכנת קנדי מבריק, שגם ייעץ אחר כך לבוני אתר "רוטן טומייטוס" המפורסם. בזכות ממשק משתמש נוח, מנגנון חיפוש חכם ושיטה מהירה לעיון בתוצאות, הפך MRQE (ראשי תיבות של "Movie Review Query Engine") לאתר המוביל בעולם מסוגו. כיום יש לו פייג'ראנק של 7 מתוך 10 בגוגל.

היתרון הגדול ביותר של MRQE על פני כל מתחריו, היא היכולת שלו לשאוב את הציון הסופי מתוך הביקורת הכתובה, להציג אותו ברשימה, וכך לחסוך זמן רב לגולש הממהר (כולנו, בעצם), שלא מעוניין לשבת שעות ולקרוא כל ביקורת עד סופה. בעזרת עיון חטוף ברשימת הציונים שמציג המנוע, ניתן לשקלל בקלות את התגובה הביקורתית הממוצעת, ולהבין אם מדובר בסרט שהוא בגדר יצירת מופת, שנוי במחלוקת או כישלון מוחלט.

שימוש תכוף ב"מרקי" מאפשר לגולש לצאת מן המלכודת של טיעונים שדופים כדוגמת: "אני לא סומך על המבקר הזה", "אף אחד לא קולע לטעם שלי", "אני שונא את עכבר העיר", "אני לא קורא מעריב" או "אין לי עיתון בבית". "מרקי" הוא אגרגטור גלובלי המספק ביקורות ממספר רב של מדינות (ארה"ב, קנדה, אנגליה, אוסטרליה וכו'), ולכן קשה לערער על המהימנות של למעלה ממאתיים מבקרים בלתי-תלויים. התוצאה: אפשר לסמוך על "מרקי" בעיניים עצומות לרווחה.

גוגל שולף ביקורות קולנוע

גם מחפשים מנוסים בגוגל אינם מכירים את האופרטור "movie", המאפשר לעשות חיפוש זריז על סרטים ולקבל אוסף של ביקורות מתומצות, בממשק קליל ונוח. רק צריך לכתוב את שם הסרט באנגלית, ולהצמיד אותו לאופרטור הנ"ל. חיפוש לדוגמה על הסרט "ממנטו" ייראה כך: movie:memento. קצר וקולע.

היתרון המרכזי של חיפוש ביקורות הסרטים בגוגל הוא, כמו תמיד, מהירות האתר. גוגל פשוט טס כמו סילון, ומביא תוצאות בשבריר-שניה. אף אתר אחר בתחום זה לא מחפש ביקורות במהירות של גוגל. לכן, עבור מי שממש ממהר לסרט ואין לו אפילו שנייה אחת פנויה, גוגל מספק ממשק טקסטואלי זריז ויעיל להפליא. מצד שמאל-למעלה מופיע הממוצע המשוקלל של כל הביקורות, עם מדד "חמישה כוכבים" קלאסי. התוצאה: חיסכון גדול בזמן ובכסף.

החסרונות:

1) מספר המקורות של גוגל, למרבה ההפתעה, אינו גדול כמו זה של המתחרים הישירים ("מרקי" ואחרים), ולכן הממוצע המשוקלל שלו אינו אמין מבחינה סטטיסטית, עבור חלק גדול מן הסרטים המופיעים בו; זהו חסרון גדול, שפוגע ביעילות ובאמינות של הכלי, במבחן השורה התחתונה. לא יעזור כלום: אם גוגל מצא רק 13 ביקורות על סרט מסוים, השיקלול הרבה פחות אמין לעומת אתר אחר, שמצא 104 ביקורות על אותו סרט.

2) צריך להקליק על "לעמוד הבא" כדי לקבל בכל פעם רק 10 ביקורות. אם היה אפשר לקבוע 50 תוצאות לעמוד, היה יותר נחמד (אי אפשר לקבוע זאת דרך ה"העדפות" הכלליות, שפועלות רק על תוצאות חיפוש רגילות. תאמינו לי, ניסיתי את זה). בכל מקרה, הממוצע המשוקלל סוגר עניין במהירות-בזק.

ל"גוגל סרטים" יש גם מהדורה עברית, וכעת יש לו פייג'ראנק של 5 מתוך 10.

יאהו מוביז - נחמד אבל כבר לא חיוני

היו ימים שבהם יאהו מוביז היה מקור הסמכות המרכזי של ביקורות הקולנוע ברשת. הוא עדיין פופולרי ושימושי גם היום. ביאהו מספקים מבחר גדול של ביקורות עיתונאיות וגם ביקורות גולשים על כל סרט, כולל שיקלול מהיר של כולן. מכיוון שמדובר בשירות ותיק מאוד, יש לו פייג'ראנק של 8 מתוך 10 בעיני גוגל, יותר מכל מתחריו.

עם זאת, פורטל הסרטים של יאהו סובל עדיין מכמה בעיות מרכזיות:

1) העמוד הראשי גדוש בפרסומות ובסרטונים, ולכן לא עולה מספיק מהר;

2) החיפוש עצמו אינו מהיר מספיק, בוודאי לא בהשוואה לגוגל;

3) עמוד התוצאות מלא במידע לא רלוונטי, ומקשה להתמקד דווקא בשיקלול הביקורות;

4) אי אפשר לסמוך על ביקורות הגולשים, שנוטים להגיב בפורמט של "שחור-לבן" (מעריץ או שונא), בלי גווני-ביניים.

רוטן טומייטוס - עגבניות רקובות ומשוקללות

האתר הרביעי והאחרון שראוי להתייחסות בתחום חיפוש ביקורות סרטים הוא ללא ספק "רוטן טומייטוס" המפורסם. מדד העגבניות הרקובות הוא עדיין כלי נוח כדי לקבוע דעה על סרט לפני צפייה. עם זאת, אחרי שנים רבות של שימוש בלתי-רציף באתר, שיטת הדירוג נותרה בגדר אניגמה: הציון המשוקלל אינו מבוסס על מודל "חמשת הכוכבים" המוכר והטוב, וקשה להמיר את הציונים של "רוטן" לציונים שאליהם אנחנו רגילים, ולכן מבינים אותם במהירות.

"רוטן" מנסה בכל כוחו להישאר פורטל קולנוע ססגוני ודעתני, ואינו ממותג כ'מנוע חיפוש ביקורות' בשום צורה שהיא. בהשוואה למתחריו, הוא ללא ספק משעשע ובעל אופי, אבל פחות מהיר, פחות יעיל והרבה פחות ממוקד באספקת נתונים יבשים לגולש הרציני. לכן, כמנוע חיפוש ביקורות, הוא פשוט לא מספיק תחרותי. יש לו פייג'ראנק של 7 מתוך 10, כמו "מרקי".

מפתיע לגלות שאתר העגבניות הרקובות משתף פעולה עם מאגר הביקורות הענק של MRQE, המכיל 200 אלף סרטים לפחות, מה שהופך את "רוטן" למעין-שלוחה של "מרקי" עצמו.

סיכום ומסקנות

• בניגוד לציפיות, המוביל בתחום הוא גם הוותיק ביותר: MRQE ממשיך למלוך
• במבחן המהירות והממשק הנקי, גוגל לוקח
• יאהו מוביז מספקים את הסחורה, אבל אין להם יתרון בולט
• מדד העגבניות הרקובות הוא, לעתים רבות, בלתי מובן בעליל

19.07.2007 - מריסה מאייר מגיעה לישראל להרצאה

מריסה מאייר (Marissa Mayer), סגנית נשיא ב"גוגל" לענייני מוצרי חיפוש וחוויית משתמש, מגיעה לישראל בסוף יולי, להרצאה בתל אביב. מאייר הצטרפה לגוגל ב-1999 בתור המהנדסת הראשונה המשתייכת למין החכם (עובדת מס' 20 בחברה). בין הפרויקטים שאפשר לזקוף לזכותה יש לציין את הלוקליזציה של גוגל ל-100 שפות שונות, ביניהן עברית ("גוגל ישראל", הלכה למעשה).

מריסה מאייר

מאייר (ילידת 1975), בחורה בלונדינית, קטנה, נמרצת, חייכנית ומבריקה, ידועה בתור אחד המרצים הטובים ביותר שיש ל"גוגל" מאז ומעולם. יש לה קצב דיבור של מכונת ירייה, היא אוהבת לדבר הרבה על ה"יוזר אקספיריאנס" בגוגל, מתמחה בבינה מלאכותית, חזקה במתמטיקה וסטטיסטיקה, טובה בניהול פרויקטים מורכבים שחוצים יבשות ומדינות, ומומחית בגיוס כוח אדם מבריק לגוגל מהקולג'ים והאוניברסטיאות הטובות ביותר.

מאייר רגילה לטוס ברחבי העולם ולסחוף אנשים בדיבורים יפים על החזון האוטופי של גוגל בתור מארגן המידע הרשמי והטוב ביותר. היא נוטה לטוס בלילות (כך לא מחמיצים שעות עבודה יקרות מפז), בונה במהירות מצגות מורכבות, ומסוגלת להתראיין כמעט בכל תוכנית טלוויזיה אפשרית, בלי לגמגם ובלי להסס.

מאייר מסוגלת להתאים את רמת ההרצאה שלה לכל קהל: אנשים עממיים שלא יודעים מה זה אלגוריתם, אנשי עסקים עם רקע בשיווק, סטודנטים למדעי המחשב שרוצים לעבוד בגוגל, ואפילו פרופסורים למתמטיקה שיש להם ידע אקדמי עשיר יותר מלמאייר עצמה. היא מעריצה את היכולת של סטיב ג'ובס (מנכ"ל אפל) לתת הרצאות מרתקות לקהלים מגוונים, אבל אין לה את הכריזמה שלו.

מבחינה אנושית, מאייר היא וורקוהוליק מהסוג הגרוע ביותר: ביום טיפוסי היא מתעוררת בשמונה בבוקר, מגיעה לעבודה בתשע, מנהלת סדרת פגישות רצחנית עד הערב, יושבת במשרדה עד 11 בלילה, עושה קצת כושר, הולכת הביתה בחצות, עוברת על דוא"ל והולכת לישון בשלוש לפנות בבוקר. החיים הפרטיים שלה אינם עשירים במיוחד, למרות שהיא יצאה עם לארי פייג' לתקופה קצרה (וזכתה לסיקור מסיבי בעקבות כך).

למי שמתעניין בהרצאה של מאייר בישראל, בסוף הפוסט הזה תוכלו למצוא הרצאה לדוגמה של מאריסה מאייר בסיאטל, מ-23 ביוני 2007. יש סיכוי שההרצאה בת"א תהיה דומה מאוד, אם לא זהה. נושא ההרצאה של מאייר בסיאטל: "להתאים את גוגל לכל משתמש" [Scaling Google for Every User].

הנושא המעניין ביותר בהרצאה של מאייר הוא "כמה תוצאות חיפוש צריך להכניס לכל עמוד?". מסתבר שרוב המשתמשים מעדיפים רק 10 תוצאות חיפוש, מכיוון שמהירות הטעינה של דף כזה טובה בהרבה לעומת דפים עם 20 תוצאות או עם 30 תוצאות. רוב המשתמשים של גוגל מעדיפים לקבל 10 תוצאות במהירות גבוהה על פני 20 תוצאות במהירות בינונית. זאת הסיבה שברירת-המחדל של רוב מנועי החיפוש בעולם היא רק 10 תוצאות, ולא יותר מכך.

שלוש תובנות מעניינות במיוחד יש במחקר הפנימי שהציגה מאייר מ"גוגל":

 א) יש פער בין מה שהמשתמשים אומרים לגבי העדפותיהם, ובין מה שהם עושים בפועל כאשר עונים על הדרישות שלהם במציאות;

ב) המהירות של גוגל היא אחת הסיבות המרכזיות לפופולריות שלו בכל העולם;

ג) אנשים רבים מתקשים לתפקד כאשר מציגים בפניהם יותר מדי אפשרויות בחירה.

13.07.2007 - כבוד הרב גוגל שליט"א

אף אחד לא צפה שזה יקרה, אבל זה קרה: גוגל הוסמך כ"רב" בשנתיים האחרונות. אמנם היה זה הרב בני לאו שהכתיר באופן רשמי את מנוע החיפוש הפופולרי בהיסטוריה בתור סמכות תורנית בלתי-מעורערת, אבל הוא לא לבד.

בפברואר 2007 צוטט הרב כך: "לי יש בשנים האחרונות רב אחד גדול. אני שואל אותו המון, מתייעץ איתו כמעט כל יום. קוראים לו הרב גוגל, ואני לא זז מטר בלעדיו". לדבריו, עולם האינטרנט מעשיר מאוד, אבל בשביל זה מספיק "הרב גוגל", שתמיד זמין.

גם בפורום "בחדרי חרדים" של הייד פארק אפשר למצוא את אחד מחברי הפורום אומר "אמרתי לעצמי אין זה אלא שהטרול ראה את הביטוי, לא ידע פירושו, ופנה למרן הרב גוגל שליט"א שיעזרהו". משתמש אחר בפורום ענה לו "אני לא רואה פדיחה או בעיה בהתיעצות ברב גוגל לשם חיפוש משמעות ביטוי או ידע הילכתי".

בפורום סקופים של רוטר-נט מכירים בסמכות התורנית החדשה: "לדור שלנו רבנים חדשים, הרב גוגל והרב שוטנשטיין ועוד", אומר אחד החברים בלי להתרגש. התואר הרב גוגל שליט"א ניתן על ידי גולשים בפורום חברותא של פורטל כיפה וגם בויקי יהדות. אפילו באילת הרחוקה, במסגרת פורום יהדות של אתר 'אילתי', מתייחס מנהל הפורום אל גוגל בתור "רב" לכל דבר ועניין, אפילו בלי לצרף סמיילי כדי להפחית מרצינות הודעתו.

מעבר לעובדה שגוגל קנה את עולמם של חרדים רבים עם בדיחה מוצלחת שקוראים לה גוגל אידיש (גרסה יהודית והומוריטסית במיוחד לעמוד הבית השגרתי), יש גם חשיבות לכך שהמותג "גוגל" מזכיר מאוד שמות אשכנזיים מזרח-אירופאיים כגון קוגל (האיש והמאכל), גוגל מוגל (המרפא), הסופר הגודל ניקולאי גוגול, או המאכל הנפוץ בייגל. השם "גוגל" פשוט נשמע כמו שם של בחור יהודי טוב (גוג'לה).

גוגל אידיש - עוד סיבה קטנה להצלחה במגזר החרדי

וגורם נוסף בהכשרתו והסמכתו של גוגל לרבנות

הרב יובל שרלו ציטט את הביטוי "הרב גוגל" במסגרת דיון של ועדת המדע והטכנולוגיה בכנסת, כשנתן את גוגל בתור דוגמה לצד החיובי של האינטרנט. מעבר להתפלפלות האקדמית, הרב גוגל הופך בהדרגה לדמות עממית למדי: בפורום חסידיסק, אתר המשמש מאגר מוסיקה חסידית, ניתן היה למצוא את הדיאלוג הבא:

שאלה: "מאיפה המקור הזה שאי אפשר לשמוע שירים בספירת העומר?"
תשובה: "תסתכלי בהלכות ספירת העומר, וזאת התשובה שמצאתי אצל הרב גוגל"

רוב המכנים את גוגל בתור "רב" הם חרדים, או לפחות חובשי כיפות סרוגות. אבל אפשר למצוא את הביטוי גם בפורום נייטרלי למדי, כמו בפורום צמחונות וטבעונות בתפוז: "שאל את הרב גוגל, לי אין כוח לחפש כרגע".

לא רק בעברית

הרב גוגל נמצא גם בצד השני של העולם, בקהילה היהודית בארה"ב. כמו בישראל, הוא מופיע כאשר יש שאלה הלכתית כלשהי, ופחות או יותר באותו הקשר:

The answers aren’t in depth, but they will smooth over an argument until the parties have a chance to consult with Rabbi Google.

יהודים אמריקנים עם חוש הומור גם יודעים להתייחס בכבוד אל הרב גוגל, במיוחד כאשר מתעורר ספק לגבי הסמכות האבסולוטית שלו, תוך שימוש במונח "גדלות" לפי הסלנג היידי:

I know where he discusses sacrifices [without rabbi google (although I do not mean in any way to take away from his gadlus c”v)]...I am asking where he says that what it says in that essay is heresy.

חיפוש על "rabbi google" מביא התבטאויות כגון "כרגיל, לרב גוגל יש את כל התשובות", או "אם יש לך עוד שאלות כאלה, אל תבוא אליי - תתייעץ עם הרב גוגל", או "שאלות כמו זו עדיף להפנות אל הרב גוגל".

כשרואים את האהדה של אלו המתייחסים אל גוגל בתור רב ("עשה לך רב" כבר אמרנו? או שאולי עדיף לומר "חפש לך רב"), מבינים פעם נוספת את כוחו של המותג בתור סמכות חיפוש גלובלית: אף אחד לא יאמר "הרב יאהו", כי יאהו נתפס בתור פורטל המכיל מגוון כלים ושימושים. לא תתפסו אף אחד מקליד "הרב אם-אס-אן", כי גם המותג הזה מקושר יותר מדי אל מיקרוסופט, תוכנות שונות ומשונות, וכו'.

הרב גוגל מושל בכיפה - תרתי משמע. אין עילוי גדול ממנו בתורת החיפוש. תורתו - אמנותו. אם הוא היה אזרח ישראלי, מן הסתם היה מקבל פטור משירות בצה"ל.

12/07/2007 - חותכי הוורידים - סיפור אהבה