יום חמישי היום, מי היה מאמין איך מחוגי הזמן נעים בעוצמה ,כמו מישהו החליט לתת להם דחיפה קלה ...
כלכך עסוקה , לומדת ורצה ממקום למקום ככאילו מישהו רודף אחריי , לא עוצרת לרגע , וכמו שאומרים המרדף אחרי הזמן. יותר מזה ...יום ההולדת שלי חלף לי מול עיניי וחגגתי לא חגגתי כי למי יש זמן .
ספק אם זה רק אצלי או שזו בעיית רבים... אני חושבת שבזה אני מתנחמת, כי אין שיחה בא אין מישהו ששח כי "אני חייב לרוץץץץץ...אם לא ..." אם לא אז מה יקרה , מי מת ? כןכן ...אלה הם החיים ...
יום ההולדת שלי היה ב18/07 ואני בתוך ים של עבודות ומבחנים ,שהאור בקצה המנהרה אפילו לא מבזיק.
אני חייבת להודות שלא הרגשתי את היום הזה , אולי טוב שכך ,כמו לא התבגרתי בשנה ונותרתי צעירונת תמימה הטועמת וחשה עולמות חדשים . לפעמים אני תוהה מדוע אני כה חושקת בנעורים והרצון להישאר ילדונת , למרות שבתוך תוך אני מרגישה בוגרת בחלוף הזמן .
חוץ מזה... אני שקועה במערכת של מבחנים , מועדי ב' משהו , שבמועדי א' חלה חפיפה כזאת או אחרת עם מבחן אחר. ומה שמעודד הוא אם קיבלתי ציון טוב הדוחף אותי להמשיך ולשאוף...(יש גם נכשל אחד ,לכן יש מועדי ב' ...לא הכל מושלם )
כרגע אני לומדת למהחן הבא שלי בACCESS ויום אחרי יש לי מבחן נוסף ...הוריי פה בירושלים במלון הקרוב לפה ובקושי אני מספיקה לראות אותם,אלמלא המבחנים כבר הייתי חורשת איתם את ירושלים.
אני חושבת שמה שמחזיק אותי על הרגליים יותר מכל זה ההליכהל למכון כושר , בסוף יום ארוך ומייגע של לימודים מפרכים,מה גם שפגשתי עת ענת. שהיא פשוט מדהימה , התרגלתי ללכת עימה בערבים למכון, התמכרות משהו,ואנינ כלכך נהנית ,אף פעם לא חשבתי שאפשר להנות ככה .
בכל אופן , אני מרגישה טוב לאחרונה , מן אופורי ה שכזו , שכלכך אני פוחדת שתחלוף!
אסיים כעט , ומבטיחה בכל ליבי שבתום תר=קופת המחבנים, אשב ברוגע ואכתוב את כל הסיפורים שיושבים בתוך תוכי ,חרוצים בי לבל ישכחו .
שלכן לעד ,
אורטלילוק . 
| 
