ישן חדש
מול החלון נשקפת העיר העתיקה
ורוח קרירה מלטפת לחייה
חולפת עוטפת כל שערות ראשה
והחדר נמלא בריח כמו בושם
והגוף חש כטל אחרי הגשם
שפיעות של חדווה
כמו זרקור מגיח להנה
מקיץ הוא משנתה,
מתרדמת חורף של דובה לבנה
האיר חיים אפורים ותיבל בשמחה
והחדר נמלא בריח של בושם
והגוף חש כטל אחרי הגשם
והזמן לא עוצר
תהפוכנה פנים מצד אחד לאחר
כן הן טהורות יותר
וכשעינייה נפקחו והרחק מביטות
מול העתיקים שנבנו ואל אלה החדשות
והחדר נמלא בריח של בושם
והגוף חש כטל אחרי הגשם
|