יושבת מביטה אך לא אומרת מילה
איך אפשר
ורגיל שהמילים נעתקות מפי
איך הוא מעז לצעוק
איך ההוא אומר מילה זו או אחרת
ולמה רק אני שותקת ומתגמדת
למה פשוט לא לפתוח את הפה כמו כולם
ולומר את מה שיש להגיד
למה תמיד להנהן בראשי
כהסכמה ותו לא
אין מה לומר הכל נכון...תמשיכו בשלכם
מהיכן אומץ? לומר? לעשות ? להיתקדם? לקפוץ בנג'י...(טוב אולי הרחקתי לכת)
מהיכן האומץ? לא לחיות הפחד בפני המהלך הבא?
אולי מי שאין לו אומץ, עדיין חי בפחד מהלא נודע..? ומפחד להצליח? או ליפול ?
ואז מה ? מה יעשה?
מי שלוקח סיכונים??? גם בו הפחד מצוי ,זה ודאי, אך מתגמד לקראת הרצון להצליח
ולהגיע צעד אחד קדימה . . .
החששות והפחדים ניתנים לשליטה ...זה עדניין של תרגול ושל זמן,
בטוח
מנסיון
כל דבר בהדרגה
כל שינוי לוקח את הזמן אך מושג לבסוף ...
אני מקווה !
שלכם
אורטלילוק
| 
