5/08/2008 - יש דרך אחרת |
היום בבוקר נסעתי ברכבת, ותוך כדי הנסיעה שמעתי אישה שמדברת בקול רם וכואב עם בעלה, ומספרת לו כמה היא מרגישה בודדה ותוסכלת. הסיבה כנראה הייתה לא ממש חשובה, אבל היה נשמע כאילו זה היה הקש ששבר את גב הנמל. מהתגובות שלה בשיחה הבנתי שהוא לא ממש מעוניין להקשיב לה, אבל היא לא הפסיקה והמשיכה להגיד לו על הצער שהיא מרגישה כשהיא איתו, על ההרגשה של בדידות, על כך שאין שיתוף בינהם, על ההרגשה שהוא דואג רק לעצמו.
הרכבת נעצרה והגברת יצא לה, אבל ההקשבה לשיחה השאירה בי רושם כבד ולא נעים. התחלתי להזכר בכל מיני הרגשות של חוסר אונים שחשתי שעבר ונשארתי לי עם הרגשה מעורבת.
חשבתי לעצמי על מי צודק במקרה כזה והאם יש דרך טובה יותר לטפל בשיחה מסוג זה. ומה אני הייתי עושה אחרת והאם זה היה עוזר.
1. הייתי מנהלת את השיחה אחרי שנרגעתי וכל הרגשות הגועשים והרועשים רגעו להם ואני שלמה ומוכנה עם המסר שאני רוצה להעביר.
2. הייתי מכניסה את עצמי למצב רוח של שמחה ואהבה לפני תחילת השיחה כדי להוריד את "הכבדות" ממנה.
3. בשיחה הייתי מקפידה ונמנעת לתקוף ולהעליב את העומד מולי ולהטיל עליו את נטל מצוקותי (לפי מוסר החיים שלי, אני ורק אני אחראית לכל מה שקורה לי בחיים)
4. הייתי מעבירה את הדברים מנקודת המבט שלי, שמספר על הבעיות שלי ומודה על ההקשבה.
5. הייתי מציעה דרכים לביצוע או לעזרה אם זה נחוץ.
לאישה יש כח להרוס ולבנות. הרבה פעמים אנו חשים חוסר אונים והרגשה כבדה מכל מיני דברים שהחיים מעמידים אותנו בהם.
יש דרך אחרת, דרך של בניה ואיזון, דרך של שמחה ואהבה.
|
| • שלח תגובה חדשה! |
10/08/2008 - תודה רבה על מה שכתבת |
| נשלח על ידי Anonymous |
| זה משהו שאיעזר בו במערכת היחסים שלי |
| קישור קבוע לתגובה |
|
בלוג - מידע כללי
« January 2009 »
| Mon | Tue | Wed | Thu | Fri | Sat | Sun | | | 1 | 2 | 3 | 4 |
| 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 |
| 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 |
| 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 |
| 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
חברים
|