|
השבועות נוקפים והנה - שלושה חודשים בחו"ל, ואני כבר מרגיש כמו מקומי. בעבודה מעמיסים עלי הרבה-יותר-מדי, ולכן אני מחכה להתרווח קצת בסופה"ש.
התחביב שלי לסופי שבוע הוא כביסה. טוב, למעשה זה
לא ממש תחביב, זה יותר סוג של עיסוק. גם לא ממש עיסוק, סתם עונש. בקונדומיניום שלי
יש חדר כביסה משותף, ובו שלוש מכונות כביסה ושלושה מייבשים. מחירי השימוש – דולר ו-75
סנטים בהתאמה, אותם משלמים במטבעות של Quarter, כלומר – 25 סנטים. בהתחלה
הייתי מתחנן לכל מיני זבנים בחנויות לתת לי את העודף ברבעים, עד שבסוף הלכתי לבנק
עם שטר של עשרים דולר וחזרתי עם סטיפה של מטבעות שמספיקה כבר חודשיים ועוד היד
נטויה. הפקיד בבנק צחק כשנתן לי את המטבעות, ואמר שכל יום הוא מחלק לאנשים את
המטבעות האלה לכביסה, ובכל שבוע מגיע האיש מהחברה של מכונות הכביסה ומפקיד אותם
חזרה.
על מנת להפיק את המקסימום מחווית הכביסה מחוץ
לבית, קניתי לעצמי תיק נשיאה מגניב באיקאה, שאפילו מתלבש עלי בהצלבה – אי אפשר שלא
לאהוב אותו, וכמה חבל שהוא מתאים רק לסחיבת כביסה. אני קורא לו שלמה, כי הוא אדום.
הפרוצדורה הולכת ככה: ראשית ממלאים את שלמה
בבגדים (לבן או צבעוני לפי הטעם), שמים נעליים, יורדים שתי קומות והולכים לחדר
הכביסה בקצה השני של הקונדומיניום. אז מגלים ששכחנו לקחת מפתח לחדר כביסה, ולכן
חוזרים הביתה ולוקחים את המפתח. כשמגיעים בשנית לחדר הכביסה ונכנסים פנימה מגלים ששכחנו
את נוזל הכביסה... אם כבר אנחנו בקטע של כושר וטיפוס על מדרגות אז חוזרים הביתה עם
שלמה (שצובר משקל מרגע לרגע), וסוחבים אותו שוב למטה, הפעם עם הסבון.
חצי שעה אחרי זה (הכביסה פה מהירה כמו שד) צריך
שוב לנעול נעלים ולרדת להעביר את הכבסים לייבוש. הבעיה היא שאני נוטה לאבד תחושה
של זמן כשאני מנגן או מחובר לאינטרנט, ולכן חצי שעה מתגלגלת מהר מאוד לשעתיים,
ובינתיים השכנים מתעצבנים שתופסים להם מכונה. עד שיום אחד גיליתי (שוב, באיקאה) את
הצעצוע המקסים הבא – שעון בישול (Ordning, "סדר צריך שיהיה"),
אחת הקניות היותר שימושיות שיצאו לי אי פעם באיקאה. אני קורא לו שמחה, בגלל שהוא מצלצל
כשהזמן נגמר, ואי אפשר ממש לעצור אותו.
הייבוש לוקח שעה (שוב נועל נעליים, שוכח מפתח,
שוכח את שלמה) והכביסה יוצאת ממנו רכה ולוהטת, והיא מחממת לי את שלמה ואת הגב כשאני
סוחב אותה חזרה הביתה. נוכח הקור השורר פה לעיתים, אני נזכר כל פעם בקריימר (מסיינפלד)
שהחליט לחמם את הבגדים שלו במייבש לפני שהוא לובש אותם.
כל ה-"כושר" הזה של סופי השבוע לא ממש
משפיע על המשקל העודף. אז במקום לכרסם קורנפלקס בשעות לא סבירות של הלילה החלטתי
לעבור לפירות. קניתי תפוחים ואגסים למרות שאני לא ממש אוהב, אבל זה פותר לי את הבעיה
עם אכילה לא סדירה: "חצות, אני רעב. יש קורנפלקס אבל הבטחתי לאכול פירות. יש
רק תפוחים ואגסים. איכס. טוב, נוותר על זה".
בעצתה של אירה קניתי את המתקן הבא, שאני תמיד
רואה אותו בכל מיני מקומות ואף פעם לא מבין בשביל מה הוא טוב. אז הנה, זו הסיבה שהוא
טוב: תוך שניה תפוחים ואגסים הופכים ממשהו שמלכלך את הידיים ומטפטף עליך בסלון, לחטיף
דקורטיבי לאורחים ולמשפחה. מומלץ בחום!
|
