|
את סוף השבוע העברתי בשלל תעסוקות...
ביום שישי נסעתי עם גיא לסן פרנסיסקו. אולי פה
המקום לציין שגיא ואני שנינו חובבי D&D ("מבוכים
ודרקונים") וששיחקנו הרבה שנים יחד כך שיש לנו עולם אסוציאציות מאוד דומה ואנחנו
יודעים מה ירשים את השני. אז גיא לקח אותי לסן פרנסיסקו דרך אוטוסטרדה 280 שהיא
"הכביש הפנימי", שאולי קצת יותר מפותלת ופחות פרקטית, אבל יש בה נוף יפה
– מצד שמאל רכס הררי שמתחיל בגבעות ירוקות, ומימין הערים הקטנות של איזור המפרץ. ראשי
ההרים שלפנינו, המגיעים עד סן פרנסיסקו, החלו מתכסים בשכבה עבה של עננים, כמו
שמיכה שגולשת מעליהם אל עמק ואל העיר. גיא קורא להרים האלה The Misty Mountains, על שם ההרים המאיימים מ-"שר
הטבעות".
כשיצאנו מפאלו אלטו, בשעות הצהרים, הכל היה שמשי
ובהיר, ואילו בסן פרנסיסקו – 40 קילומטר צפונה – קיבלנו את אירופה ביום סתיו ממוצע
– קר וסגרירי. אהבתי את המראה האינטימי והעירוני בכניסה לסן פרנסיסקו – בתים נמוכים
וקטנים, צפופים זה ליד זה, צבועים בצבעים שונים – קצת כמו שאני אוהב לראות באירופה.
היה לי קשה להגיד מה פה עדיין אמריקאי כל כך – אבל אז הבנתי: הכבישים עדיין כבישי
אספלט, עצומים בגודלם. נסענו ל- Golden Gate Park
היפה ואפילו הסתובבנו קצת ברגל סביב האגם שבתוך הפארק, שבאמצעיתו – איך לא – הר קטן.
גיא היה מבסוט עד הגג (בעצם עד ה- sun roof) מהאפשרות לחיות בפרברים הנוחים,
ולצאת לבקר בנוף מהאגדות – רק ליום אחד. אני מסכים איתו... הפארק נראה לי מקום
שעוד אשוב להסתובב בו ולהכיר לעומק. משם נסענו ל- הייט סטריט, ה-"שיינקין"
המקומי, שבו "חיי רחוב שוקקים" – בתור תל אביבי חובב, לא התרשמתי.
נסענו בעליה אל ה- Twin Peaks לתצפית על העיר והמפרץ, שהיו מכוסים
בעננים. בדרך לשם ראינו את האנטנה המפלצתית, שנראית כמו רובוט שיצא מ-"מלחמת
העולמות" (שוב, אסוציאציה משותפת לי ולגיא), החולשת על העיר. (תמונה, לא שלי
- http://farm2.static.flickr.com/1249/744694394_a1745027ed.jpg).
בהמשך הסיור נסענו לאיזור ה- Castro של "הקהילה"
ומשם ל- Market Street המרשים וסביבתו עמוסת
האנשים (סוף סוף קצת חיי רחוב!) שם נתקענו שעה בתנועה. ראיתי קצת מצ'יינה טאון המגניבה
(ד"ש מג'ק ניקולסון) והמשכנו דרך רצף מטורף של עליות וירידות קיצוניות אל
רחוב לומברד המפורסם (ראו http://www.wildnatureimages.com/images%202/041002-009..jpg, לא אני צילמתי). בכניסה
לרחוב התאספו עשרות אסיאתים לצלם אותנו נכנסים, ובסוף הרחוב שוב עמדו עשרות אסיאתים
וצלמו אותנו יוצאים. אני מרחם על מי שגר מסביב לכביש הזה, כי הוא בטח מתחרפן מהקליקים
של הפלאשים שרצים שם יומם ולילה.
את הסיור חתמנו בנקודה שגיא התעקש להראות לי, כי
הוא ידע שאני אתלהב. מסתבר שהוא גילה את זה בעצמו, וזה משהו שאפילו המקומיים לא
בהכרח מכירים. הוא הסיע אותנו אל שכונה אמידה עם בתים סתמיים, גבוהים ומרובעים
למדי, ואז הגענו לרחוב Bay
Street שנראה רגיל לגמרי, ובסופו
צומת T. ואז, כשמגיעים לסוף הרחוב נגלה מצד
ימין מראה שלא קשור בשום צורה שהיא לכל מה שראיתי עד כה בסן פרנסיסקו – בין כל
הבתים הלבנים מופיע פתאום גן ירוק ענק, ובו אגם גדול, ובמרכז האגם מבנה ענק, חום, עם
עמודים גבוהים קשתות וכיפה. אם בא לכם להרוס ת'הפתעה, צפו בו, זהו ה- Palace of Fine Arts (שוב, לא אני צילמתי):
http://picasaweb.google.com/ofir.zwebner/USA/photo#5134450548636835106
הדרך מסן פרנסיסקו לפאלו אלטו (שם נמצא מקום
העבודה שלי) לקחה 50 דקות. אני מניח שבשעות הנוחות – זה לא יהיה פחות מ-30 דקות.
בתנאים האלה, אני לא יכול להרשות לעצמי לגור בסן פרנסיסקו, כי אז לא ישאר לי מתי
לחיות – לבלות, לנגן... אני בוחר לגור ב-6 החודשים הבאים בסביבת פאלו אלטו ולבקר
בסופי השבוע בסן פרנסיסקו, גם אם זה ייצא קצת יקר או שידרוש ממני קצת נסיעות.
|
