אהלן,
בטח כבר דאגתם - היה לי חודש מטורף, בחרתי לא לכתוב. הנה תקציר.
בעבודה - היה לחץ לא סביר, לא יאומן, לא כייפי. מצאתי את עצמי בלב העניינים אבל כל העניינים היו תלויים בי. 3 פרוייקטים עם יעדי סיום מלפני חודשיים הגיעו בו זמנית, והצוות שלי ואני היינו צואר בקבוק.
כאבי גב עליון התחילו אצלי בתחילת פברואר, ובתחילת מרץ התחילו לי כאבים בחזה. נלחצתי נורא, כי הייתי מגיע למשרד, ומרגיש כמו סלע שתקוע לי בחזה. עזבתי הכל באמצע היום ונסעתי להיבדק. בשבוע המטורף של תחילת מרץ הספקתי לעשות א.ק.ג., בדיקות לב במאמץ, להיכנס לסדרת טיפולי כירופקרטיקה, ולבדוק כתם חשוד שהופיע לי בקצה האף. הייתי מודאג ומבוהל.
חודש אחרי זה, הלחץ בעבודה עדיין אותו לחץ, אבל ויתרתי על "עמדת" מנהל הצוות. הודעתי שלא מתאים לי, ובחברה גייסו לי מנהל לצוות. מברוק. הכירופרקטיקה כנראה עזרה מאוד - המטפלת שלי ממש טובה, ונתנה לי תרגילים שלפי כל הסימנים עוזרים. הלב שלי כמו של שור, כל הבדיקות מראות, וכאבי החזה באו כנראה מדלקת בשרירי הצלעות - אחרי כחודש עם גב תפוס הגעתי לכירופקרטית עם בית החזה נעול ומתוח, וזו כנראה היתה הסיבה.
בתור פיצוי על... איך לומר - חרא של חודש - קניתי לעצמי גיטרה פנדר סטרטוקסטר מדהימה - אדום מטאלי עם לבן צדפה (תמונות בפעם אחרת). היא כל כך יפה ונשמעת כל כך טוב שהייתי מאושר למצוא בשבילה חגורה בצבעים תואמים, מה שנקרא - "מקדם קוליות גבוה". היום גם קניתי לעצמי סט אפקטים משובח כדי להפיק את כל מה שאני צריך לקטעים שאני מנגן. הלהקה שלנו הולכת ומשתפרת, יש לנו כבר 12 שירים במצב מתקדם של עבודה, ואני - שהגעתי על תקן מוצהר של חלילן, ובאופן מוצהר גם "לא גיטריסט" - הפכתי, הלכה למעשה, לגיטריסט הלהקה. נו, שויין, עם עובדות אין טעם להתווכח. ללהקה, אגב, קוראים "הפיתות" - זה רשמי - ואנחנו הולכים להופיע בערב יום העצמאות במופע התרמה לויצו, באולם די גדול מול כ-300 איש. יום אחרי זה כבר רשומה לנו הופעה נוספת (פרטים בהמשך) - אני מצפה לזה בכליון עיניים.
גם הצופים הפתיעו אותי לטובה. לאחר כמה מפגשים "מאתגרים" בתחילת החודש, החבר'ה התחילו לעבוד על התפקידים שלהם והעיבודים שכתבתי מתחילים לצאת החוצה ולהישמע. עיבוד שכתבתי לשיר "לאורך הים" כולל תפקיד לזמרת ולליווי של מקהלה. ביום שני האחרון הגענו סוף סוף למצב שבו המקהלה לוותה בעצמה את כל השיר, והשילוב עם הזמרת היה פשוט נהדר. אני נורא גאה בעצמי על היכולת לעבד את הדברים האלה וגם לגרום להם "לעבוד", בתקופת הלימודים ברימון בקושי יצא לי לעבוד על הפקות, ואילו עכשיו אני צובר נסיון ובטחון בדברים שאני עושה.
אז ככה יצא, שבחודש האחרון הייתי המון בעבודה, הייתי הרבה בלחץ, וכשחזרתי הביתה ישבתי לכתוב עיבודים ולתרגל קטעים להופעה. מצד אחד היה לי המון זמן לעצמי ולכל מה שאני אוהב, הספקתי לעשות המון דברים, אבל מצד שני הכל התנהל באינטנסיביות גבוהה מדי, ובסוף השבוע אני מאוד עייף ולא ממש מרגיש בריא.
זה הכל לבינתיים, מקווה להיות נדיב יותר בכתיבה בהמשך...
|
