|
אז החיים ממשיכים, ובסדר לי. תמיד בסדר אני מרגישה שהשנה יותר טובה משנה שעברה, אני מצליחה לקום בבוקר, למרות שקר לי, ושאני עייפה. פשוט איכשהו נחמד לי בבצפר, יחסית לשנה שעברה השנה פשוט טובה. למרות שאני לא יודעת מה קורה לציונים שלי. והאמת אני לא יודעת כמה אכפת לי. סך הכל, אני רוצה לעבור בצפר. ורוב הסיכויים שזה יקרה, ואני אעבור לעירוני א'. וזה נותן לי מוטיבציה להמשיך, כי איכשהו שאני חושבת על זה זאת השנה האחרונה שלי בליידי דיוויס ואיכשהו זה דווקא מנחם, כי כל עוד אני בליידי דיוויס אני לא חושבת שאני יכולה להיות אני. ולעבור לבית ספר לאמנויות זה כאילו... אתה לא כל כך שונה בעצם. כי האנשים שם הולכים עם עצמם ועם המשיכה הטיבעית שלהם. איכשהו אני אהיה טובה בכל דבר שקשור לאמנות שאני אעשה אבל זה אף פעם לא מספיק, אף פעם. למה? כי אני לא ידעתי להתמיד שהייתי קטנה. ועשיתי הכל מהכל ציירתי ניגנתי שיחקתי רקדתי... אף פעם לא ידעתי שובע מכל התחומים האלה ושומדבר לא כישל אותי, לא. רק הכשיל אותי. כי עובדה שהפסקתי. ואני מצטערת על כל זה כי עכשיו קשה לי למצוא את המקום שלי וקשה להתבטא שאתה פאקינג לא יודע איך. אני יודעת שיש לי נשמה של אמן אבל איך לעזעזל אני אמורה לעשות עם זה משהו שאין לי מושג מה התחום שלי. אז נכון אני מתופפת ונכון אני עושה חלטורות על גיטרה ונכון שאני מוכשרת ושיש פונציאל אבל איכשהו זה לא זה... זה לא זה. ואני יודעת שאני אמצא את המקום שלי בבית ספר כמו עירוני א' לפחות זה מה שאני אומרת לעצמי ומשתדלת להאמין. אני פשוט כל כך רוצה להתקבל לשם למגמת קולנוע. אפילו לתלמה, פשוט שינוי כי אני לא יכולה יותר בליידי דיוויס. לא מסוגלת יותר... אם אני אצתרך עוד 3 שנים מהחיים שלי לבזבז שם זה ייגמר לא טוב אני פשוט צריכה משהו אחר כמו אוויר לנשימה... חונקים אותי פה. אני מתה פשוט לעבור. ואני יודעת שיש לי את זה מבחינה קולנועית. יש לי תפיסה טכנית אני כותבת טוב אני יצירתית יש לי דימיון קיצר, כל מה שצריך. אבל הפחד ... הפחד הזה של אני לא מספיק טובה בשביל זה פשוט הורג אותי כי אני יודעת שיהיו שם יותר מוכשרים ויותר יפים ויותר מוצלחים בתחרות כמו בתחרות יש יותר טובים ויש פחות טובים ולא חסר שם תחרות אני מפחדת להסתגר בתוך עצמי כמו תמיד במצבים כאלה להצטער על הכל. אבל אני חייבת להראות לעצמי ולהראות לכולם כי אני יודעת שאני יכולה אני פשוט יודעת שאני אתקבל אבל השאלה היא אם אני עושה את זה בשביל להראות שאני יכולה או כי אני רוצה והאמת אני חושבת שזה שילוב של שניהם. אני אתקבל לעירוני א' אין לי ספק אבל מה יהיה אחרי זה? .... אתמול היה למייקי ולי 5 חודשים. הורס אותי איך הזמן טס כל כך מהר נידמה שרק אתמול הכרנו והיה חופש גדול וקיץ וכל כך כל כך כיף. וגם רחוק... וזה נראה כאילו רק מיצמצתי. נחמד מאוד. אז הוא ישן פה והלכנו לסרט וכל מיני דברים קרו, אני לאיודעת אני חושבת שאני בסדר עם זה. שיהיה... זה לא כזה לא נורמאלי בגיל הזה ותודה לאל לא שכבנו אני בסדר אני סומכת עליו משתדלת הוא פשוט בנאדם טוב, ומבחינה ריגשית אני באותו מקום ואין לי ספק שאנחנו יכולים להחזיק הרבה זמן כי אנחנו על אש קטנה מה שנקרא. לא לפה ולא לשם... מתישהו ימאס לי ואני אמצא משהו יותר מעניין ואני אצתרך לשבור לו את הלב זה פשוט כמו לנשום בספירה לאחור ולדעת שמתישהו הטוב הזה ייגמר בגללך, ושלך יהיה יותר טוב אבל אתה תשבור אדם אחר וזה פתאום עושה לי רע... אני משתדלת לא לחשוב על זה יותר מידי. פשוט לחיות את הרגע אני מניחה... בציפייה לדברים אחרים ........... אני כבר לא אוהבת את נוי. אני יודעת שפעם אהבתי, לפחות את הדמות שלו כי הוא מחליף אותן פשוט כל שניה ועכשיו? אני מסתכלת עליו רואה מישהו שמחליף זהויות כמו גרביים והאמת הוא נראה לי די פתט ואולי אחרי הכל זה לא מנט טו בי. הוא כבר לא "עושה לי את זה" כי זה לא אותו הנוי שאני אתאהבתי בו. thers nothing else for you to prove אני מניחה עד הפעם הבאה שאני אראה אותו לפחות. והאמת בא לי שזה יקרה. לראות אותו פעם אחת בלי להרגיש אליו משהו. להסתכל עליו מלמעלה. פשוט ככה... והאמת שזה כואב שלזה שאני לא מרגישה יותר כלום לנוי אין שום קשר לזה שאני עם מייקי חמישה חודשים. זה נורא, אני יודעת שזה נורא אבל ככה אני. and every body gotta learn sometimes ... אני צריכה שינוי ... לא כמו תיספורת או חולצה חדשה פשוט שינוי, לקום בבוקר וליסוע למקום אחר שהוא לא ליידי דיוויס. לקום בבוקר וליראות אנשים אחרים שהם לא הכיתה שלי לדבר עם אנשים שהם לא רק נעומי עינבל וגל לנשק מישהו אחר שהוא לא רק מייקי וכמה שאני אוהבת את החברים שלי והם מדהימים [גל ועינבל לפחות] אני פשוט חייבת להמשיך הלאה אני חייבת וזה כואב וזה יכאב אבל אנחנו נישמור על קשר כי אין ברירה ואני מדברת כאילו כבר התקבלתי לעירוני א' אני פשוט מאמינה בעצמי כי אני יודעת שאין לי מה להפסיד אני פשוט רוצה שיהיה טוב אני רוצה להיות מרוצה אני רוצה שיהיה קיץ אני רוצה עכשיו לשבת על חוף הים בקיץ עם הגוף המושלם שלי כי אני אטחן את עצמי במכון שמסביבי יהיו עינבל נעומי וגל ואנחנו ניצחק ויהיה לי טוב למרות שאני אדע שזה אולי הקיץ האחרון שלי איתם בתור חבורה כזאת כי אני עוברת לעירוני א' ואולי אני אהיה בן אדם שונה עוד כמה חודשים אולי גם הם מי יודע אבל באותו הרגע אני אחייך ופשוט יהיה טוב... אני מוכנה להרתפקאות חדשות מה החיים יביאו איתם הלאה? אני לא יודעת אבל אני בטוחה שזה יהיה טוב זה חייב להיות נכון ?:)
| 
