3/03/2008 - in my mined its all too clear

השעה 08:51 יום שלישי

אני יושבת בבית מול המחשב

למה?

בגלל המבחן המטומטם במתמטיקה שבגלל שני כזאת סתומה שכחתי ממנו ושכחתי ללמוד.

אני בבעיה כי מחר יש גם שעתיים מתמטיקה ואני מקווה שאני אספיק זה פשוט מטריד אותי בטירוף.

אני אשלח לשחר סמס... יהיה בסדר...

יהיה טוב, בעצם.(:

מה כבר הכי גרוע שיכול לקרות?

עירוני א'

סיימתי את המבחנים

סיימתי את הראיון האישי, שאלו אותי אם אני למדתי כתיבה יוצרת ושכתבתי סיפור יפהפה. והלך לי ממש טוב לפחות זו  ההרגשה שיצאתי משם איתה.

אני חושבת שהתקבלתי... עכשיו רק נשאר לחכות למכתב!

(:

התקלבתי

קיבלתי את המכתב ו0פתחתי אותו

והיהי כתוב שעברתי את השלבים האחרונים והתקבלתי ו.. וואווווו

הרגשה של הקלה

כל כך טובבב

כאילו עברתי איזה הר

אני גאה בעצמי

אני מאושרת

הרגשה של שינוי.

פשוט טוב טוב טוב טובטובטובטובטוב

יש לי הרגשה שאלו הולכות להיות שנים טובטות...

עכשיו רק לספר לחברים

הכל טוב

הכל מעולה

יש ישישישישישיששששש

אושר

כיף

כיף כיף כיף

THE SECRET IS GOOOOD :)

28/02/2008 - אז ככה מרגיש פחד

כן זה מפחיד אותי שאני כבר לא מכירה את החברה הכי טובה שלי

שהתגובות היחידות שאני מצליחה להוציא ממנה זה סמיילים במסנג'ר, גם זה בקושי

היא לא תפנה אלי אם אני לא אפנה אליה, וגם זה ילווה בתגובות קצרות ומתחמקות

זה נכון שאף פעם היא לא סיפרה לי כלום, חשבתי שהיא כזאת, לא ידעתי מה יש מתחת לזה. לא תיארתי לעצמי... שזה עד כדי כך. אם איזה שדים בן אדם צריך להתמודד כשאף אחד לא נמצא.

אז בסך הכל זה נכון כולנו חיים עם מסכות,

אבל יש אנשים שאתה חושב שהצלחת לקלף מהם את זה קצת, את המסכה הזאת

חשבתי ככה

אבל טעיתי, כל כך טעיתי. אני לא יודעת מה יותר כואב לי, מה שהיא מתמודדת איתו עכשיו או זה שאני חברה שלה כבר כל כך הרבה זמן ולא חשבתי שזה מה שעובר עליה. אני מרגישה סתומה. אני מרגישה נורא. אני לא יודעת מה לעשות בתור חברה שאמורה להיות הכי טובה אבל מסתבר שלא, כי לא ידעתי  מי זה כלום. זה מרגיש זוועה באמת שזה מרגיש ככה.

זה כל כך מתגמד מול מה שהיא בטח עוברת עכשיו. אני מרגישה שאני מאבדת אותה. שהיא הולכת לי  לאט לאט

היא מתחמקת ממני

היא משקרת לי ואני מרגישה את זה

זה כואב לי כל כך,

אבל שוב אני ואני...

אבל זאת היא. זאת רק היא.

איך אפשר להסביר לבן אדם שסובל כל כך מהפרעה כזאת כמה שהוא נפלא, כמה שהוא טוב, כמה שאני מתגעגעת למה שהיה... או שלא היה בעצם אף פעם

זה נורא

פשוט לראות אותה נגמרת לי ככה מול העיניים

להרגיש שאני לא יכולה לעשות כלום

לשחק את המשחק שלה...

אני כל כך רוצה שהיא תצא מזה. אני רוצה שהיא תהיה מאושרת אני רוצה שהיא תאהב את עצמה כמו שאני אוהבת אותה, כמו שכולם אוהבים אותה,

היא הכי מדהימה שיש. היא החברה הכי טובה שלי. היא הכי בשבילי, והייתי עושה בשבילה הכל

אני לא מבינה למה היא לא יכולה להבין את זה

אני כל כך אוהבת אותה...

היא נופלת, נופלת לי, נופלת בחורים . אני לא יכולה לתפוס אותה זה גדול עלי

היא צריכה לצאת משם בעצמה

אני לא יודעת איך היא תעשה את זה.

עינבל, לעזעזל

קחי את עצמך בידיים

אני אוהבת אותך

אני חושבת שהתקבלתי לעירוני א'

הלך לי מעולה

שמח ועצוב לי באותו הזמן

כל כך עצוב לי

לא מוגדר

ואני מפחדת

באמת שכן

אני מפחדת

19/02/2008 - ~~~~

מאז שניגמרו הצילומים לסרט הכל כאילו נרגע

אז הצטלמתי

אז ראיתי את נוי

אז כלום לא קרה, אני לא יודעת מה אני מרגישה אליו

היום למייקי ולי יש חצי שנה

חשבתי שהוא יבוא להפתיע אותי או משהו כזה,

אבל לא

וזב מבאס אותי אני אפילו לא יודעת למה

אני מרגישה כל כך כלום אני מרגישה מכוערת שמנה נמוכה ושטוחה

אני רוצה להיות יותר. יותר.. הכל

נמאס לי מהבצפר הזה

אני מתה להתקבל כבר לעירוני א'

המבחנים שבוע הבא

אני צריכה לצלם כבר את הסרט

ואז מהבחנים

אני אתקבל

הכל יהיה בסדר..

הכל יסתדר..

אני אקבל 90+ במבחן בהיסטוריה מחר.

הציונים שלי לאחרונה בסדר גמור

הכל יהיה טוב

אני רק רוצה עירוני א'.

אני זקוקה לזה.

עירוני א'.

עירוני א'.

עירוני א'.

אני אתקבל

3/02/2008 - start of something new

מחר.

מחר אני אקום בבוקר, לפנות בוקר, אסע לעירוני א' ומישם לירושליים. להצטלם לסרט של פראג, בתפקיד הראשי. נחמד נחמד

בלילה, אני אשן אצל נוי.

נוי, הנוי. זה ש..אני לא מרגישה אליו יותר כלום. נכון.

ביום רביעי אני אחזור לתל-אביב וביום שישי אני שוב אסע לירושליים ליום צילומים אחרון. אני מקווה.

 לגבי בית ספר שנה הבאה,

מגמת קולנוע אני סגורה על זה במאה אחוז. החלטתי או עירוני א', או תלמה ילין. אני הולכת לבקש מאמא לעשות טלפונים לשני הבתי ספר ולבדוק מתי כל מבחן. אני ממש בטוחה בעצמי לגבי תלמה ילין ועירוני א' למרות שממה שהבנתי, עירוני א' מלא בערסים. טוב, אניוואי מה כבר יכול להיות  אני אתקבל ואז אחליט.

העיקר ללמוד במקום אחר שנה הבאה. :)

מייקי או נוי

לנשק או לא לנשק

לבגוד או לא לבגוד

להרגיש או לא להרגיש

אם אני אנשק את נוי

אני אתרגש ומצד שני ארגיש חרא

אני אוהב ומצד שני אשנא [את עצמי על הבגידה]

אני כל כך לא יודעת מה לעשות עם עצמי.

אלוהים

טוב

יהיה טוב, נכון?

אני צריכה מצלמה, בגדים,להתקבל לאיזה בית ספר שאני רוצה, להצליח יותר בלימודים...

יהיה טוב.

יהיה טוב.

יהיה טוב.

20/01/2008 - MODERN LOVE

אז החיים ממשיכים, ובסדר לי. תמיד בסדר

אני מרגישה שהשנה יותר טובה משנה שעברה, אני מצליחה לקום בבוקר, למרות שקר לי, ושאני עייפה. פשוט איכשהו נחמד לי בבצפר, יחסית לשנה שעברה השנה פשוט טובה. למרות שאני לא יודעת מה קורה לציונים שלי.

והאמת אני לא יודעת כמה אכפת לי.

סך הכל, אני רוצה לעבור בצפר. ורוב הסיכויים שזה יקרה, ואני אעבור לעירוני א'. וזה נותן לי מוטיבציה להמשיך, כי איכשהו שאני חושבת על זה זאת השנה האחרונה שלי בליידי דיוויס ואיכשהו זה דווקא מנחם, כי כל עוד אני בליידי דיוויס אני לא חושבת שאני יכולה להיות אני. ולעבור לבית ספר לאמנויות זה כאילו... אתה לא כל כך שונה בעצם. כי האנשים שם הולכים עם עצמם ועם המשיכה הטיבעית שלהם.

איכשהו אני אהיה טובה בכל דבר שקשור לאמנות שאני אעשה אבל זה אף פעם לא מספיק, אף פעם. למה?

כי אני לא ידעתי להתמיד שהייתי קטנה. ועשיתי הכל מהכל ציירתי ניגנתי שיחקתי רקדתי... אף פעם לא ידעתי שובע מכל התחומים האלה ושומדבר לא כישל אותי, לא. רק הכשיל אותי. כי עובדה שהפסקתי. ואני מצטערת על כל זה כי עכשיו קשה לי למצוא את המקום שלי וקשה להתבטא שאתה פאקינג לא יודע איך. אני יודעת שיש לי נשמה של אמן אבל איך לעזעזל אני אמורה לעשות עם זה משהו שאין לי מושג מה התחום שלי.

אז נכון אני מתופפת ונכון אני עושה חלטורות על גיטרה ונכון שאני מוכשרת ושיש פונציאל אבל איכשהו זה לא זה...

זה לא זה.

ואני יודעת שאני אמצא את המקום שלי בבית ספר כמו עירוני א' לפחות זה מה שאני אומרת לעצמי ומשתדלת להאמין.

אני פשוט כל כך רוצה להתקבל לשם למגמת קולנוע. אפילו לתלמה, פשוט שינוי כי אני לא יכולה יותר בליידי דיוויס. לא מסוגלת יותר... אם אני אצתרך עוד 3 שנים מהחיים שלי לבזבז שם זה ייגמר לא טוב אני פשוט צריכה משהו אחר כמו אוויר לנשימה...

חונקים אותי פה.

אני מתה פשוט לעבור. ואני יודעת שיש לי את זה מבחינה קולנועית. יש לי תפיסה טכנית אני כותבת טוב אני יצירתית יש לי דימיון קיצר, כל מה שצריך. אבל הפחד ... הפחד הזה של אני לא מספיק טובה בשביל זה

פשוט הורג אותי

כי אני יודעת שיהיו שם יותר מוכשרים ויותר יפים ויותר מוצלחים

בתחרות כמו בתחרות יש יותר טובים ויש פחות טובים ולא חסר שם תחרות

אני מפחדת להסתגר בתוך עצמי כמו תמיד במצבים כאלה

להצטער על הכל.

אבל אני חייבת

להראות לעצמי

ולהראות לכולם

כי אני יודעת שאני יכולה אני פשוט יודעת

שאני אתקבל

אבל השאלה היא אם אני עושה את זה בשביל להראות שאני יכולה

או כי אני רוצה

והאמת

אני חושבת שזה שילוב של שניהם.

אני אתקבל לעירוני א' אין לי ספק אבל מה יהיה אחרי זה?

....

אתמול היה למייקי ולי 5 חודשים. הורס אותי איך הזמן טס כל כך מהר נידמה שרק אתמול הכרנו והיה חופש גדול וקיץ וכל כך כל כך כיף. וגם רחוק...

וזה נראה כאילו רק מיצמצתי.

נחמד מאוד.

אז הוא ישן פה והלכנו לסרט

וכל מיני דברים קרו, אני לאיודעת אני חושבת שאני בסדר עם זה. שיהיה...

זה לא כזה לא נורמאלי בגיל הזה ותודה לאל לא שכבנו

אני בסדר

אני סומכת עליו

משתדלת

הוא פשוט בנאדם טוב, ומבחינה ריגשית אני באותו מקום ואין לי ספק שאנחנו יכולים להחזיק הרבה זמן כי אנחנו על אש קטנה מה שנקרא. לא לפה ולא לשם... מתישהו ימאס לי ואני אמצא משהו יותר מעניין ואני אצתרך לשבור לו את הלב זה פשוט כמו לנשום בספירה לאחור ולדעת שמתישהו הטוב הזה ייגמר בגללך, ושלך יהיה יותר טוב אבל אתה תשבור אדם אחר וזה פתאום עושה לי רע...

אני משתדלת לא לחשוב על זה יותר מידי. פשוט לחיות את הרגע אני מניחה...

בציפייה לדברים אחרים

...........

אני כבר לא אוהבת את נוי.

אני יודעת שפעם אהבתי, לפחות את הדמות שלו

כי הוא מחליף אותן פשוט כל שניה

ועכשיו? אני מסתכלת עליו רואה מישהו שמחליף זהויות כמו גרביים והאמת הוא נראה לי די פתט ואולי אחרי הכל זה לא מנט טו בי.

הוא כבר לא "עושה לי את זה" כי זה לא אותו הנוי שאני אתאהבתי בו.

thers nothing else for you to prove

אני מניחה

עד הפעם הבאה שאני אראה אותו לפחות. והאמת בא לי שזה יקרה. לראות אותו פעם אחת בלי להרגיש אליו משהו. להסתכל עליו מלמעלה.

פשוט ככה...

והאמת שזה כואב

שלזה שאני לא מרגישה יותר כלום לנוי אין שום קשר לזה שאני עם מייקי חמישה חודשים.

זה נורא, אני יודעת שזה נורא

אבל ככה אני.

and every body gotta learn sometimes

...

אני צריכה שינוי ...

לא כמו תיספורת או חולצה חדשה

פשוט שינוי, לקום בבוקר וליסוע למקום אחר שהוא לא ליידי דיוויס.

לקום בבוקר וליראות אנשים אחרים שהם לא הכיתה שלי

לדבר עם אנשים שהם לא רק נעומי עינבל וגל

לנשק מישהו אחר שהוא לא רק מייקי

וכמה שאני אוהבת את החברים שלי והם מדהימים [גל ועינבל לפחות] אני פשוט  חייבת להמשיך הלאה

אני חייבת

וזה כואב וזה יכאב

אבל אנחנו נישמור על קשר כי אין ברירה

ואני מדברת כאילו כבר התקבלתי לעירוני א'

אני פשוט מאמינה בעצמי כי אני יודעת שאין לי מה להפסיד

אני פשוט רוצה שיהיה טוב

אני רוצה להיות מרוצה

אני רוצה שיהיה קיץ

אני רוצה עכשיו לשבת על חוף הים בקיץ

עם הגוף המושלם שלי כי אני אטחן את עצמי במכון

שמסביבי יהיו עינבל נעומי וגל

ואנחנו ניצחק

ויהיה לי טוב

למרות שאני אדע שזה אולי הקיץ האחרון שלי איתם בתור חבורה כזאת

כי אני עוברת לעירוני א'

ואולי אני אהיה בן אדם שונה עוד כמה חודשים

אולי גם הם מי יודע

אבל באותו הרגע

אני אחייך

ופשוט יהיה טוב...

אני מוכנה להרתפקאות חדשות

מה החיים יביאו איתם הלאה?

אני לא יודעת

אבל אני בטוחה שזה יהיה טוב

זה חייב להיות

נכון ?:)

31/12/2007 - לעזעזל

מה הבעיה שלי, כאילו הוא אומר שהוא יבוא בשש,לסנטר. אין לי כח לבוא לסנטר.

לא מעניין אותי שהוא בא עם החברים הכאפות שלו [איכס]. אם הוא רוצה שנהיה יחד בסילבסטר שפשוט יבוא לפה, לעזעזל זה כל כך מעצבן אותי.

אז אמרתי לו יודע מה לא חשוב אין לי כח

גם ככה אני אראה אותך כמה דקות

וגם ככה אתה עם חברים שלך

פשוט תעשה מה שבא לך

אז הוא בא ונוסע לסנטר

יופי

מה הקטע?

למה הוא לא יכול פשוט לבוא אלי?

מה הבעיה שלו?

אנחנו לא נראה אחד תשני עכשיו הרבה זמן,והוא יודע את זה.

הוא פשוט מעדיף אותם עלי כנראה

וזה מרחפן אותי

וזה פוגע

ואיכסה

זה מחרפן תשכל

אני רוצה שהוא יבוא

):

):

):

לא כיף, למלא תבטן בבראוניז ולא לעשות כלום.

וזובי זה הסילבסטר, למה הוא לא יכול לבוא?????????????

אוף אני נשמעתכמו החברות האלה שרוצות שכל העולם של החברים שלהן יהיה הן

אבל למהל א בעצם

אוףףףףף

מייקי

בוא ):

22/12/2007 - כותרת

לא כתבתי הרבה זמן, קרו כמה דברים.

ננסה לסכם

דיברתי עם משה, כנראה שאני אחזור אליו... זה דווקא מרגיש לי טוב, בכמה חודשים האלה שלא הייתי אצלו [כמעט חצי שנה] קרו די הרבה דברים

מייקי ישן פה שישבת, ועשינו כל מיני דברים. אני לאיודעת מה אני מרגישה לגבי ה..דבר הזה, אבל מה שבטוח זה שהוא אוהב אותי.

אני אוהבת אותו? לא יודעת, אני אוהבת אותו. אבל אי אפשר למדוד אהבה

עירוני א', כתבתי תסריט רק חסר לי סוף יותר טוב שאני ממש מקווה לימצוא בקרוב.

ואני די מתלבטת אם להיבחן לתלמה או עירוני א'. אני חושבת שאני אלך לבחינות של שתיהן ומי שיקבל אותי... נראה כבר.

גם די ירד לי החשק, לא יודעת למה אני עושה את זה. סתם מנסה להוכיח משו, אני אפילו לא יודעת למי. אולי לעצמי...

אני חושבת שאם אני אתקבל לתלמה אני אלך לשם, זה בצפר מדהים, ככה לירון אמרה שאורי שעבר לשם אמר, אבל מדהים תלוי למי.

ראיתי בסירטון על הבצפר הזה, אחד הבוגרים של מגמת מחול. הוא אמר שמגיעים לשם,יש שם אנשים נורא מוכשרים. יותר ממך, ותמיד זה ככה. אז הפחד משתק אותך . אבל מי שמיתגבר על זה פורח, בצורות בלתי רגילות

.

אני לא מהאנשים שיתגברו על זה...

וחוצמיזה, פראג רוצה שאני אשחק בסרט שלה.

מחר אני פוגשת אותה. כמה נחמד. מעניין מה יהיה.

וחוצמיזה אני חולה.

וכואב לי הגרון.

וחוצמזה עוד...מחר יש לי גם תופים. ושיעור שעבר היה מעולה יעל ממש התלהבה והלך לי ממש טוב.

אבל אני צריכה להתאמן יותר, פשוט לא יוצא לי. ואין לי זמן. ואני עצלנית. ואיכסה ואיכסה.

והציונים האחרונים שלי לא משו. 95 בתנ"ך 93 בבוחן במדעים, 100 בעבודה במדעים, 85 בהבעה [גרוע בשבילי] 70 באנגלית [גרוע בשבילי אבל כולם דיי נכשלו המבחן היה יותר מדי בשבילנו אני חושבת]

המטרות שלי לחודש הקרוב הן:

- לקבל 80+ במבחן במתמטיקה

- לקבל 80+ במבחן בלשון

-למצוא עוד שתי שחקניות לסרט שלי

- לצלם את הסרט שלי

- למצוא סוף לתסריט/ לערוך אותו סופית

- למצוא מעיל יפה

 - למצוא מגפיים יפות

- לגבוה

-ציצים

-לאכול נכון בלי הרבה ג'אנק וממתקים

לילה טוב

תום.

7/12/2007 - במבט לאחור

נוי,  מתי הסיפור בינינו התחיל?

היה בכלל סיפור כזה?

מתי הבנתי שאני מאוהבת בך ושאתה לא יוצא לי מהראש, מתי הפנמתי את זה?

מתי השלמתי עם זה שאתה גם לא תצא משם עוד הרבה זמן?

זה התחיל לפני... וואו. כיתה ו'. אולי ה'. תמיד זה היה זה,שהיינו נפגשים פעם, פעמיים בשנה מדברים, אני הייתי נדלקת עלייך. אחר כך לא מפסיקה לחשוב עלייך לשניה. וככה כל שנה. ואז, אני חושבת זה היה סתם קראש ילדותי.

עבר זמן,אותו דבר, מפגשים אקראיים ושוב, קראשים וקראשים רבים עלייך הצטברו למשו אחר. מאז פסח של כתה ז', אתה לא יוצא לי מהראש. כן אני יודעת, זה פתטי.

וכמו שאמרתי די למדתי להשלים עם זה. עם הכל, מתי?  אולי ברגע שהכרתי את מייקי.

השלמתי עם זה שאתה כזה בלתי צפוי

השלמתי עם זה שאתה משחק בי

השלמתי עם זה שאתה לא שם עלי

השלמתי עם זה שעבר לך ממני

השלמתי עם זה שהברזת לי בים

השלמתי עם מה שיכל לקרות ולא קרה

השלמתי עם זה שאני מאוהבת בך, ואין לי שומדבר לעשות נגד זה.

אז נוי

 בתחילת כיתה ח'... דיברנו. דיברנו במסנג'ר, הרבה. והתקשרת אלי, ודיברנו. 20 דק'. דיברתי שטויות... כל כך היה לי טוב לשמוע את הקול שלך. ושלחת לי לבבות במסנג'ר, ושטויות כאלה. ואז נתק.

נתק.

למה?

כי לא הייתי מספיק חכמה כדי לנצל את הרגע. כי זה האופי הדפוק שלי, להיבהל ולברוח. [וזה מה שמיכי אומרת עלייך, מצחיק, לא?]

ואולי זה גם האופי הדפוק שלך. עובדה, אתה לא עשית כמעט כלום כדי לממש את מה שיכל להיות.

עבר עוד זמן, לא, אתה לא יצאת לי מהראש. יום אחד הוספתי אותך לאייסיקיו.

אתה כתבת לי,התלהבת מזה. אני התרגשתי כל כך...דיברנו. שיחות קצרות ולא משמעותיות בכלל. אבל העיקר שכתבת לי. העיקר לראות אותך מחובר.

אני בקושי כתבתי לך, ככה אני. צריכה לדעת שרוצים לדבר איתי.בלי להפריע יותר מדי.

ושוב, לא ניצלתי את ההזדמנות שכתבת לי כל כך הרבה. ועבר קצת.

עד שהגיעה עוד תקופה שפתאום השיחות שלנו נהיו קצת אחרת. ואתה אמרת לי שאתה בא לתל אביב, בשביתה, אני זוכרת.

וכל כך התרגשתי. ודיברנו גם ופתאום הכל נפתח ואמרת לי להגיד אם אני בירושליים, וסימסת לי בבוקר ושהגעת וכאילו כל כך רצית שנתראה.

ואני הלכתי לים עם עינבל נעומי יאיר וגיא. וסימסתי לך שאני בים עם חברים שלי. ורצה הגורל גם אתה היית בים. ודיברנו , אמרת לי שאתה ליד הילטון או שרטון, לא זוכרת כבר. ואני חשבתי שבאת לחוף בגללי. סתומה.

באת עם חברים. ואתה אמרת לי שתבוא עוד כמה דקות.ואו, כל כך התרגשתי. כל כך......

הלב שלי פעם. והזמן עבר ועבר ועבר ועבר ונוי לא הגיע.

בסוף הלכנו.

ואני עוד זוכרת את התיקווה שהייתה בי שאולי תגיע מאחת הפינותותחבק אותיותיגרור אותי לנשיקה כזאת.

טוב פנטזיות שלי. כרגיל. זה לא קרה. שלחתי לך סמס "אני הולכת חבל שלא באת"

ואז כתבת לי באייסי "חחח מצטער בסוף לא יצא"

ואני אמרתי לך "זה פסדר:]" שוב פעם המשחקי אדישות האלה שלנו. שוב.

ומיכי התקשרה ואמרה שאתה התביישת ובלה בלה. אני לא מבינה כלום יותר.

כבר אין לי כח לכתוב זה ייקח ימים.

אבל אני לא מבינה.

למה כתבת לי והתנתקת , למה אתה לא יכול לנהל שיחה כמו בנאדם?

למה אתה לא מעז, למה אתה כל כך נראה לי...כמוני?

למה אני אוהבת אותך ולא מרפה?

כי אני לא השלמתי עם זה..

לא השלמתי עם כלום.

וזה בסדר, כי זה נחלש.

זה נחלש, ואתה לא תשחק בי יותר.

כי שתראה אותי השנה, בשלג,או בפסח, או וואט אבר, אני אראה כל כך טוב,שאתה תיפול מהרגליים. ואני אשחק את משחקי הנחמדות האלה של נעומי.

משחקי נעומי ממש ככה.

ואתה תתאהב בי, ואולי אז, אולי...

אולי.

27/11/2007 - שקט

התקופה האחרונה לא ממש קלה, כבר הרבה זמן לא יצא לי לכתוב.

פשוט לא נחתה עלי המוזה הזאת של הכתיבה. אז אולי זה שילוב של החורף המלנכולי הזה [זה מצחיק, אני זוכרת שהשתמתי בביטוי הזה בחורף שעבר, וזה פתאום מזכיר לי שאני כותבת פה יותר משנה]

או התה הזה. והבטן הכבדה. והחבר העבמ הזה שאמא פתאום הנחיתה עלי. גם כן אמא, שונאת אותה.

אולי זה מייקי החמוד הזה שעד עכשיו עוד לא פיענתי לגמרי מה הרגשות שלי אליו, או נעומי עינבל וכהן החברים הכי טובים שלי או עירוני א' שאני כל כך מבולבלת לגבי זה. אני רוצה להתקבל לשם. או יעל כהן שהשיעורים איתה, ככה אני מרגישה מקדמים אותי בטירוף אבל קשה לי לא לשמוע ממנה מילה טובה, או איזה משהו. כן אני בנאדם שנורא צריך חיזוקים, נמאס לי שנוי הזה, לא יוצא לי מהראש ואני פשוט תוהה אם הוא בכלל עדיין זוכר איך קוראים לי. והשביתה הזאת. והכל כזה איכסה פתאום.

וחוצמזה שנמאס לי לסיים כל לילה עם דמעות, לא בא לי.

פתאום בא לי קצת שקט, שקט...

לגור באיזה מושב, ללבוש שרוואלים, צמה על הצד, למצוא לי איזה חבורה נחמדה ופשוט להיות מרוצה מהמצב.

אבל כן, אם להיות  'טיפה' יותר ריאליסטית, מה שאני רוצה זה זה שהדברים יפסיקו כל כך ללחוץ לי על הלב. אני לאיודעת אם מישהו באמת מכיר תהרגשה סביר להניח שכן. כאילו... מישהו לוקח מלקחיים ולוצח לך על הלב כל כך חזק שזה כואב ולא מרפה. פשוט להסתובב עם תחושה כזאת.

ויש כמה דברים שלוחצים לי על הלב ככה.

מה שקרה עם מייקי בסוף שבוע.

השיעורים עם יעל.

עירוני א'.

נוי.

ויש לי עוד כל מיני תהיות כאלה שעוברות לי בראש לאחרונה.

זה סתם נשמע פתטי לכתוב את זה פה פתאום.

אני פשוט מרגישה כל כך כלום.

לא בא לי להרחיב.

אוף.

או להיות הכי טובה, הכי מוכשרת, לקבל כל הזמן מחמאות- או שאני נשברת.

כמו... דומינו . שכל אחד מפיל את השני וזה מפיל הכל באיזה שהוא שלב. אני מרגישה שאצלי כל האבני דומינו בסופו של דבר יוצרות צורה אחת, מילה,

LOSER

ואחרי הכל... לא, שומדבר לא בא בקלות את זה אני יודעת.

אבל, למה לא בעצם

אוף. אוף עם הכל.

אני רוצה רעיון טוב לעירוני א', אני רוצה להתקבל לשם. להשתפר בתופים, לשמוע קצת תגובות טובות מיעל. [תסביכי אגו וואט אבר].

להרגיש שאני משהו. מישהי. ששווה משהו.

אני רוצה לגבוה, אני רוצה עוד ציצים. לא אכפת לי שזה שיטחי.

אני רוצה אייפוד ובגדים יפים והרבה חברים ולהתאמן הרבה בתופים, להשתפר בהכל.

הלב שלי טובע במים שקטים

ומים שקטים חודרים עמוק

מדי

למשדחמסלשחמסחלשדמסשמזלשמזלשמשלחמסלחשמלחשמחלמשחלסמלחדמסחלשמדלחבכשחללחמלמדלחסמשחלדסמשחדלסמש

ללסלשצסלשצסלצשסלצשסךצשסלצשדךלסצשלךדצסדמהחנהןינגכישחשךסצדשסשדצלשחיכחשלחשךלדס

חמשדחבמדשחלבמחמבחמבמחשבלחמשלשלמלשמגלשמגלשמדגלמלשדמשס

לשמבשמבממממממממממממחלשדכילשי

שקטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטטט.

שקט.

whats the hell is wrong with me

דיי

נמאס לי לרחם על עצמי.

נמאס לי.

לחשוב כל הזמן על מה אין לי, ועל המשפחה המושלמת שאף פעם לא הייתה לי, ועל החיים המושלמים של אנשים מושלמים אחרים.

דיי.

דיי ודיי.

פשוט שקט כבר.

לכבות את המחשבות.

הס.

14/11/2007 - מייקי ואני.

מייקי ואני ...

ממבט ראשון זה נראה כל כך תואם... כל כך מתוכנן כל כך מה שאולי בעצם ביקשתי כל החופש הגדול.

ואחרי שלושה חודשים (פחות שבוע), אני יכולה פתאום להסתכל על הקשר שלנו מההתחלה,

אנחנו כל כך מתאימים אבל כל כך לא.

אני מעופפת, שקועה בחלומות שלי, בעולם שלי,

מייקי הוא יותר ביצועי, יותר... יותר מסודר, יותר פרקטי. הוא חולם אבל גם מבצע.

אני מוצאת את היופי בכמה צלילים פשוטים ושירים שקטים, ומייקי הולך על הג'אז המסובך הזה,

אני, שנראת עדינה ממבט ראשון, מתופפת.

ומייקי, שנראה כזה גברי וחזק מוצא את העדינות שלו בגיטרה. מוצא את העדינות שלו בשבילי.

לשנינו יש סיפור חיים, שנינו מסובכים, שונים, אמנים. אולי.

כל אחד מהמקום שלו. מהמשפחה שלו, מהסיפור שלו.

שנינו מוזיקאלים אבל שונים

שנינו רגישים אבל שונים

שנינו חולמים אבל שונים

שנינו מסובכים, אבל שונים.

מרוב הפרקטיות שלו, הוא לא תמיד מצליח להבין אותי, אני חושבת.

אבל הוא תמיד יתן לי הרגשה שזה בסדר. שהכל טוב.

אני מצליחה לקרוא אותו, עוד אחד מהתכונות של מזל דגים [שכל כך אופייני לי]

להבין אותו

לפעמים למצוא את המילים המתאימות לפעמים פשוט לענות לו בשתיקה, או חיבוק.

ובכל זאת מכה בי ההרגשה הזאת כל פעם מחדש,

"אני באמת אוהבת אותו?"

לא,

לא יודעת.

לא יודעת כלום...

אני אוהבת את הקול שלו,את הידיים שלו, אני הנשיקות הרכות שלו, אני אוהבת את הצחוק שלו.

את זה שהוא אמן. שהוא על ריטלין, שהוא בדיוק כמוני ADD טיפוסי.

אני אוהבת את שהוא קורא לי תום שהוא אומר לי משהו רציני.

אני אוהבת את זה שהוא חושב שאני מושלמת כמו שאני למרות שאני חושבת שאני הדבר הכי רחוק מזה.

אני אוהבת שהוא תמיד ינסה להבין מה עובר עלי למרות שהוא בחיים לא יצליח להבין גם אם אני אגיד לו. ובכל זאת הוא יגיד לי שהוא מבין.

אולי הוא באמת מבין.

אז מה הבעיה

למה אני לא מוצאת את עצמי מתאהבת בו בטירוף

למה אני לא יכולה לתת לעצמי ליפול למערבולת הזאת של "התאהבות"

למה אני נלחצת מכל דבר קטן

למה אני כל כך אני

אני אני אוהבת את הכל אצלו וזאת הבעיה. הוא משעמם אותי בנורמאליות הלא נורמאלית שלו.איך הוא מצליח להיות כל כך נורמאלי למרות שהוא לא.

זה הורג אותי.

אני פשוט כל כך אבודה. אני לא מוצאת את עצמי איתו או בשום מקום אחר וזה מפחיד אותי.

"מה אם אף פעם ההרגשה הזאת לא תעבור"

אני רוצה לאתאהב בו.

אני רוצה .

אבל איך זה אמור להרגיש

אני פשוט מפחדת...

מהכל.

מאנשים, מלהרגיש, מבנים

זה לא הוא.

זאת אני.

וזאת הבעיה.

הוא יותר מדי טוב.

ואני מחפשת את המישהו הכל כך לא נורמאלי הזה, שכמו בסרטים יסחוף אותי... וכמה שזה נשמע פתטי הוא יהיה הילד הרע הזה לא פריק, פשוט מופרע אבל חכם, מגניב, מצחיק. שנוכל לדבר שעות על הכל ולקרוע מצחוק אחד את השני ושתהיה בינינו תשוקה אדירה.

אחד לשני. ושלא הכל יהיה מושלם. כי מושלם זה היה גרוע שיש.

ושזה יהיה אהבה ענקית

והדדית

הדדית בעיקר.

4/11/2007 - נמאס לי. והרבה זמן לא כתבתי את זה.

נמאס לי מאנשים צבועים, ליתר דיוק נמאס לי ממך.חברה שלי אעלק, זונה. זונה זונה זונה זונה.

כל מה שאת עושה הוא לזיין לי בשכל ולזיין. אעלק  אפשר לספר לך הכל.

את סכסכנית, מניפולטיבית, אגואיסטית, יודעת מה, "נעו"

אני כל כך לא יכולה לחכות לעוף מפה ולהגיד לך הכל בפרצוף... הכל

למה כל כך דחוף לך לספר לכולם על מה שקורה במיטה עם החבר שלך, למה כל כך דחוף לך לדבר על זה עם החבר שלי, והכי

למה כל כך דחוף לך לדבר איתו על מה שקורה ביני לבינו, ואז גם לרוץ לספר לי כל פרט בשיחה המרתקת הזאת. כאלו,

אין לך מושג איך את גורמת לי להרגיש. באמת שאין לך מושג.

לאט לאט כולם מגלים את הצדדים האלה שלך, פשוט כולם. ובסופו של דבר את תשארי לבד. או שלא, כי את פשוט תמצאי אנשים אחרים להשפיט. [או להפשיט, מין הסתם]

וגם ככה אני לחוצה כי אני לא רוצה שהדברים ירוצו. אני לא מוכנה לזה ואני לא רוצה שזה יקרה ואני מרגישה כל כך חרא עם זה גם ככה, ואני לא מפסיקה לחשוב על זה וכולם משתרללים פה ואני יודעת שהוא יחכה או לפחות זה מה שהוא אומר אבל לא אכפת לי ואם הוא כזה חרמן אז כבר אין לי כח לזה, אניכל כך שונאת את הבנים האלה שכל הזמן מתעסקים בזין שלהם, תתבגרו. נמאס לי נמאס לי.

אני לא יכולה לתת לך מה שאין לי, אני לא יכולה להתנהג כאילו הכל בסדר שהכל לא, ואל תשאל אותי אם "אפשר" אתה יודע את התשובה. ואז אתה תצטער, ותגיד שאתה אידיוט ואז אולי תזיל כמה דמעות.

מרגש.

כבר לא

לא בפעם השניה, ולא בשלישית, ופשוט לא.לא.לא.

אני מרגישה פרידה בקרוב, אוליזה יעבור עודמעט. אבל זאת ההרגשה שלי. אניבאמת לא יכולה יותר שכולם מתערבים לנו ככה בקשר וזה פוגע. בי, בנו.

למה אני בכלל צריכה לדעת את הדברים האלה,

למה?

אין לי כח לזה כברררררררררר. אולי זה נכון, אולי בגיל הזה באמת זה חסר משמעות ולא צריך קשר. כי זה סתם דבילי. סתם לאהוב,סתם להיפגע זה  כל כך חסר משמעות.. עוד כמה שנים זה יראה לי גם ככה פתטי.

אולי גל צודק, לקחת הכל באיזי..

גם ככה אין לי לאן למהר

וזה פעם היה עוד טוב, או לפחות נראה ככה, או שהכל סתם הדחקה ענקית של המציאות. או שאני לא יודעת מה. כי נמאס לי כל כך אני כבר לא יודעת מה אני מרגישה אני לאיודעת אם זה שווה משהו בכלל ואני לא יודעת כלום כלום כלוםםםםםםםםםםםםםםם

או שעכשיו פתאום הכל מתפרץ. על כל האנשים האלה שעשו לי רע בזמן האחרון. [שזה בעצם רק נעומי הזונה] ואולי מחר יראה הכל יותר טוב

ואולי לא יראה יותר טוב

ואז אני פשוט אצתרך להיפרד ממנו

ולהגיד לו

שזה לא הוא, זאת אני

ואני ממש לא בנויה לקשר

ואני לא בנויה לכל מה שנוצר מסביב לקשר הזה שלנו

ואני בעצם לא בנויה לכלום

וגאד דאמיט,

אני בת 14

מה נסגר עם אנשים פה??

מה נסגר עם כולם..

עינבל. הייתה שונה, היא עכשיו.. עושה דברים עם יובל, שאני לא יודעת מה היא חושבת על זה . אבל היא אמרה לי שהיא הדחיקה את זה כל כך. והיא אפילו לא זוכרת מתי הדברים קרו. וזה נורא, זה נורא לראות אותה עוד שניה בוכה על המיטה שלי. כי היא הכי חשובה לי בעולם.

ונעומי, אין לי מושג כבר, היא כנראה מרגישה עם זה טוב, אבל טוב זאת נעומי.

אבל בעצם זה בכלל לא ענייני

ואם כבר מה נהיה ממני

זה שאין לי מושג.

ואם יש משו שאני יודעת זה שאני.. מוצאת בכל התעסוקה המינית הזאת פתאום משו.. מאיים . זה גדול עלי באמת.. אני  שונאת את זה כל כך וזה גורם לי להרגיש כל כך.. רע.

אני סתם ילדה קטנה

בראש שלי עדיין הכל סרטים מצויירים

לא אכפת לי כמה אני כאילו מבינה

האמת היא שאני לא מבינה כלום מהחיים שלי

והכל כזה בולשיט.

אני הבנאדם הכי מסובך שאני מכירה. אולי בגלל זה יותר קל לי להבין אחרים. רק את עצמי לא

אני מרגישה כאילו הראש שלי מלא בקורי עכביש. הכל כזה סבוך וכמה שאני אנסה לחשוב על זה זה רק יסתבך יותר.אני סתם תקועה ברשת שהחיים האלה תוו לי בתוך הראש.

עירוני א' זה הדבר שהכי חשוב לי כרגע פשוט לעזוב כבר את המקום הזה.

חוץ מהבנאדם היחיד שבאמת חשוב לי.. עינבל. וגם כהן.

אני רוצה לעזוב, לא אותם. [leave,but don't leave me] 

וזה סתם חופר ואני סתם ילדה מתבגרת טיפוסית ואולי אני סתם מגזימה

וזה מדהים איך דבר אחד יכול להביא אותי לרגעים כאלה של שבירה

אבל יהיה בסדר.

מחר יהיה יום חדש והכל יהיה יותר טוב ומייקי יהיה פה ואולי אנחנו ניפרד ואולי נישאר ואולי אני מחר אחשוב שזה הדבר הכי דפוק שאי פעם כתבתי אני מקווה לפחות.

sorry. i forgot to take my HAPPY PILLS

פתאום בא לי לשלוח את זה למישהו. סתם כדי שיקרא. אפילו שלא יגיב.לאיודעת למה.

מישהו שיבין.

15/10/2007 - עידכון מצב?

אני ומייקי כמעט חודשיים

נעו ומתן יחד, הם כל כך מקסימים יחד ונעומי כל הזמן מאושרת... אני ממש שמחה בשבילה=]

עינבי ויובל יחד, והיא נורא נורא נורא מרוחקת אין לי מושג מה קורה איתה.

are you gone and on for someone new?

אחרי שיצאנו היום מתן גל נעו ואני והלכנו אליה אז מתן אמר לנו שפשוט לתת לה להיות לבד ולנדות אותה קצת ולתת לה ספייס, שהיא תיצור קשר אם היא רוצה.

האמת?

ת-כ-ל-ס.

ומה חוצמיזה?

אני רוצה להתקבל לעירוני א'. ואני יודעת שיש לי את היכולות  ושאני מתאימה לסביבה ולבצפר, אני צריכה לשבת על זה קצת.

אני אוהבת את חברים שלייייייי =)

והשביתה מעולה

והכל טוב

שרק ימשיך =)

7/10/2007 - slow down?

הייתי היום אצל מייקי

נסעתי באוטובוס

היה ממש ממש כיף

"~נשיקה~ אני אוהב אותך" "גמני ~נשיקה~" "מאוד " "מאוד ~נשיקה~"

טוב לנו יחד, טוב לנו לדבר אני חושבת שטוב לנו להתנשק ולצחוק וסתם לברוח קצת מהמציאות

אני עוד לא מאוהבת בו אבל אני אוהבת אותו. ואת הריח שלו ואת השרירים הסקסיים שלו XD

הוא כל הזמן מכניס לי ידיים כזה מתחת לחולצה, אבל לא עד למעלה רק קצת איפה שהעצמות הבולטות בבטן למטה

והוא כל הזמן שם לי יד על התחת

זה היה דווקא דיי חביב ... [מי אמר שבנות לא חרמניות כמו בנים, לעזעזל זה הרגיש טוב] אבל אני מרגישה עכשיו מלוכלכת, לא יודעת למה...

אני לא עשיתי כלום, וגם הוא לא. אני רק לא רוצה שזה יתפתח לקצב שאני לא מעוניינת בו ולפני שאני אבין אני אמצא את עצמי עושה דברים שאני לא רוצה...

-------------------------------------------------------------------

לגבי נוי

הוא לא בקטע שלי

אני לא רוצה יותר להיות בקטע שלו

הוא משחק בי

מתנהג כמו קקה

ועל הזין שלי אני לא צריכה אותו ואת ההתנהגות הלא מובנת שלו

נמאס לי

29/09/2007 - מבולבלת

אני כל כך מבולבלבת

נוי...מייקי...נוי...מייקי...נוי

"לכי אחרי הלב שלך" (אמר מתן)

הלוואי שזה היה כל כך פשוט

אני יודעת מה הלב שלי אומר, נוי. אבל נוי לא בקטע שלי כרגע. חוצמזה, הקשר בינינו רוב הסיכויים שלא יעבוד. והוא סתם ילדותי ופוזאיסט. אבל אני אוהבת אותו, למרות שזה דעך, דעך מאוד. אני לא יודעת למה הלב שלי עדיין ממשיך להתעסק בו. כי אני יודעת שהוא לא שווה את זה.

הראש שלי אומר מייקי, הוא חכם הוא מעניין הוא חמוד , אכפת לו ממני, הוא אוהב אותי.אבל ... אני לא באמת אוהבת אותו. רק פעם אחת הרגשתי פרפרים בבטן ומאז רק המשכתי להתבלבל. חוצמזה. שהוא י-ו-ר-ד לי לחיים. הוא צריך להפסיק לעצבן את חברים שלי במסן כל הזמן איף :/

אולי התשובה היא אף אחד מהם?

אני רוצה מישהו שאני אוהב אותו באמת, ושהוא יאהב אותי. ושנהיה מאוהבים. וששניינו נרגיש פרפרים בבטן, ושנרצה להיות אחד עם השניה כל הזמן, ושנוכל לספר אחד לשני הכל, כי שנינו נבין. ושנינו הרי באנו מאותו מצב של בדידיות ורק יחד אולי זה יעלם, שהמקום שנרגיש שייכים בו יהיה יחד. לבד.

כאילו העולם ייעלם, ורק שנינו נהיה קיימים במין מערבולת קסומה כזאת......

"אני ואת אגדה מוזרה ממציאים ת'תוכן כאילו מבחירה הולכים בשביל האבנים הצהובות למצוא את מה שבאנו..."

איבדתי את הספר עם התשובות...

27/09/2007 - shopping list

אוקיי אני חייבת לעשות את זה, כדי שאני לא סתם אקנה ואפוצץ את עצמי בדברים שאני אתחרט עליהם. SO...

אני צריכה לקנות דברים לחורף.

קניתי כבר- שני סריגים מזארה, באפור. להחליף אחד מהם לS כי לקחתי L [סתומה]

שניהם באפור.

אמא קנתה לי מגפיים וורודות אבל הן לא מתאימות להכל.

והיא תקנה לי מעיל.

אז בינתיים לחורף יש לי:

מגפיים וורודים

סריג אפור דק עם כפתורים

סריג אפור יפה.

אני צריכה לקנות:

וואנס שחורות קלאסיק

מגפיים שחורות שיתאימו לי להכל

שני ג'ינסים, בהיר/סקיני

סריגים בכל מיני צבעים ובכל מיני דוגמאות לא רק סולידי. מפ&ב

שרשרת מהקולקציה החדשה של דיווה!

גופיות סבא לבנות/שחורות

צעיף לבן

כובע חמודי כזה

תיק

ארנק

חגורה

+ מעיל שאמא תקנה לי

------------------------------------------------------------------------

מקומות לשופינג טוב:

קניון רמת אביב

בוגרשוב!

22/09/2007 - סדר במחשבות

קצת סדר בין כל הבלאגן הזה

פתאום בצפר, לחץ

פתאום מייקי ישן פה,וזה מוזר להיות איתו שלושה ימים רצוף

פתאום כל החגים האלה, משמין

פתאום עינבל ויובל, זה מוזר אבל אני הכי אפרגן לה בעולם. כי מגיע לה הכי טוב שיש.

אמרתי למייקי שאני אוהבת אותו, וזה נכון. אני לא יודעת כמה, אבל אי אפשר למדוד אהבה

אני חושבת שטוב לנו יחד,זה פתאום נראה נכון. לגבי נוי אני עדיין חושבת עליו אבל הרבה פחות.אני לא יודעת כמה מתוך המחשבות האלה באמת קשורות לרגשות אמיתיים.

80 -20 למייקי.

בצפר. פאקינג לחץ! זה תופס לי כל כך הרבה אוויר, אני שונאת את זה .

הפסקתי להתאמן בתופים, וזה לא טוב. אני חייבת לחזור להתאמן על יסודות בעיקר ועל מקצבים ובכלל. זה מה זה לא רציני מצידי, הבטחתי לעצמי שזה לא יקרה, אז אני אקח את עצמי בידיים, אני חייבת.

אני בינתיים מכינה שיעורי בית אבל אני על שלב השבירה של אין-לי-כח. ואסור לי, אני חייבת להמשיך כי אני חייבת להצליח השנה. אני פשוט חייבת וזה מחרפן אותי העצלנות הכרונית שלי כי אני יודעת שאם אני אזיז תתחת זה יקח לי 10 דק'. בע.

יום כיפור היה ממש נחמד, רכבנו לדיזינגוף ןהסביבהעינבל נעומי מייקי ואני ואז באנו אלי וישנו פה.

בבוקר עינבל ונעומי הלכו ונשארנו לבד היה כיף... קצת תקוע בכמה שלבים. אני לא בנאדם של 24/7 אחד בתחת של השני אבל היה כיף. לתרגל זוגיות אה.

כואב לי התחת מכל הנסיעות.

יובל ועינבל, אוקיי

אני אחראית לשידוך הזה...

עינבל ויובל זה יכול להיות מאוד חביב.

והוא דלוק עליה והיא עליו אבל היא מפחדת לא יודעת למה.בעיית ביטחון עצמי כרונית.

אני הגעתי למסקנה שאני בן אדם לא מפרגן, וזה חייב להשתנות. בעיקר לגבי עינבל שהכי מגיע לה בעולם שאני אפרגן לה. יותר מכולם.

זהו,

אני אשתנה.

בשבילעצמי, בשביל עינבל. זה לא עושה טוב לא לפרגן.

חוצמזה מה הבעיה שלי, לי יש את מייקי.

D:

כתבתי ליובל רון,והוא היה ממש חמוד שאל איך בכתה ט', ואני שאלתי איך בי'.... הוא אמר שהוא זז ושהוא ידבר איתי פעם אחרת. הוא ממש מתוק. לא אכפת לי איזה קטע איתו :) יכול להיות נחמד ביותר.

הורידו לי את הגשר מהשיניים ואני נראת מעולההה אני כלכך מאושרת יש לי חיוך מליון דולר עכשיו P: סקסי. זה כל כך כלך היה שווה את זה.. בחיי.

ובינתיים לזמן הקרוב:

1. לעשות שיעורים למחר

2. לחזור לתופף ולהשקיע בנגינה שלי, הזנחתי את זה לחלוטין

3. לעשות שופינג עם הכסף מהמשכורת בפישר

4. לנסוע לצוריגאל עם עינבלוש

דרך אגב בקטע הקודם על גל, סתם הגזמתי

לפני מחזור.X:

בכלל התקופה האחרונה הייתה קצת מחזורית ועכשיו החיים שבו למסלולם

16/09/2007 - גל

אין הרבה אנשים בעולם

שברגע שהם יגידו שכואב להם

יכאב  לי גם

אבל אם כן יש מישהו כזה, זה אתה.

אתה כל כך בן אדם טוב, סגור. ממש ג'וקר פוקר פייס. אולי קצת הגזמתי בתגובה שלי אבל אני באמת לא יכולה לחשוב על זה שיהיה לך רע. כי כל כך לא מגיע לך.

גל, פאק, אתה כזה ...כזה... קשה לי למצוא את המילה.

יש לי הרגשה שאני קוראת עלייך הרבה דברים ששקופים לי שאתה לא מודע עליהם,רק מרגיש. לא יודעת אולי זה באמת לא נכון,אבל אני חייבת לפצח אותך.

"את הבן היחיד שאני איך שהוא מתקשר איתו" וואו. אני לא יכולה לתת לך ליפול גל. לא לך.

אתה יודע מה אומרים, שאנשים יהיו איתך תמיד וברגע שהמסכות נופלות הם יעלמו.

זה לא נכון

אתה מפחד להחשף

להראות שאתה לא הג'וקר הזה. אבל אתה כבר כל כך רגיל שכולם אוהבים את גל הצוחק והמצחיק.

אני לא קונה את המסכה הזאת, לא קונה והאמת אף פעם גם לא קניתי.

אתה מפחד מדחייה,נכון, גל?

אתה מפחד שברגע שהמסכה שלך תרד האנשים יתחילו להעלם כי הם לא באמת מכירים את גל "הזה". שאני כן הצלחתי להכיר, אני לא באמת יודעת איך אבל כנראה שהרגשת אולי שלי באמת אכפת,

כי אכפת לי באמת.

כל כך אכפת לי.

ולא משנה מה יקרה אני תמיד פה בשבילך

יש לי שיחה ארוכה איתך גל, אני אפילו לא יודעת מאיפה להתחיל אני רק יודעת שזה יהיה ארוך. אני רוצהשתגיד לי הכל שתספר, שתשבר, תן לי לחבר את החלקים שלך מחדש. יש לי הרגשה שאתה זקוק לזה. בשבילך. אתה צריך את זה.

אין לך מוטיבציה הא, אין לך כח לכלום, נמאס לך מהכל. יש לך "פרה בבטן והיא בת שנה"

גל, יכול להיות שאני הבנתי יותר ממך כבר? שהפרה הזאת זה העמדת פנים מטופשת?

אני יכולה להבין אותך אתה צריך שינוי אתה צריךלהפתח בסוף אתה תתפוץ, מבפנים. אולי זה בעצם קורה עכשיו.

אני הולכת לקחת אותך לשיחה ארוכה

אני חייבת,

אתה חייב

ואם אתה תיפול, תהיה בטוח שאני אפול אחרייך עם מצנח.

ואם תשבר, תהיה בטוח שהיה לי את הדבק לחבר את כל החלקים מחדש.

ואם תבכה, אני אהיה שם כדי לחבק אותך ולהגיד לך שאני שם בשבילך תמיד.

אין מילים בעולם שיוכלו לתאר כמה אתה חשוב לי. בנאדם, אתה חשוב לי.

ואולי אני סתם מגזימה...

14/09/2007 - :|

אני לפני מחזור

ואני כולי חרמנית

ומתתי להתנשק

וידעתי איכשהו ששפוש תבוא אני אנשק אותה

והיא עוד לא התנשקה אף פעם

וזה באמת מה שקרה

קיצר שתינו בהכחשה כרגע של "כן אנחנולא לסביות אני חברות טובות זה אפילו לא מרגיש מוזר" בלה בלה בלה

אני לא לסבית זה התחשק לי לנשק אותהולראות איך זה לא יודעת למה

זה היה יותר בקטע של "את לא התנשקת בואי אני אלמד אותך"

היה לי סבבה

אני לקחתי בקלות, או לפחות מנסה..אני פשוט לא רוצה שזה יהרוס תחברות בינינו

פליז שהכל ישאר כמו שהוא..

11/09/2007 - 100

100 דברים עלי.

זה הולך להיות ארוך... שנתחיל?

1. קוראים לי תום

2. אבל כמעט כולם קוראים לי תומי, או תומיק

3. 27.2.93, תאריך הלידה שלי

4. אי לכך אני מזל דגים

5. אני לא יודעת אם אני מאמינה באסטרולוגיה בכלל. לא סגורה על זה

6. או בכלל במה אני מאמינה מה שבטוח לא באלוהים. [ויסלחו לי כולם, כופרת שכמוני]

7.אבל אני לא אתאיסטית

8.  הייתי בארה"ב [ניו יורק] וטורקיה. ובסיני אבל זה לא ממש חו"ל by the book...

9. כן ניו יורק זה המקום הכי מגניב עלי אדמות. באמת.

10.  לפי הפספורט האוסטרלי שלי,  אני אוסטרלית לכל דבר

11. אבל אף פעם לא הייתי שם! ואני מתה להיות

12. וגם בניו זילנד, צרפת וסין.

13. יום אחד אני אעשה טיול בכל העולם

14. המוצא שלי הוא גרמני-פולני-ליטאי

15. הייתי מכורה למלא תוכניות בטלויזיה עד לפני כמה זמן. [האנטומיה של גריי, האו.סי, מגרש בייתי, גיבורים...]

16. אבל עכשיו כולן הסתיימו ומשעמם ואין מה לראות אפילו ביס דוקו.

17. שאני ממש מכורה אליו

18. כן, חננה

19. אני גם קוראת הרבה.

20. עד כתה ד' בערך היו לי שגיאות כתיב נוראיות, ממש

21. אבל אז התחלתי לקרוא המון והן נעלמו לגמרי

22. ביסודי הייתי באנגלית מואץ, אבל היו לי שגיאות כתיב מטורפות

23. באיזה שהוא שלב הבינו שאני קצת דפוקה ועשיתי איבחון בין כתה ו' לז'

24. משם יצא שיש לי A.D.D [בעיות ריכוז. או קשב. לא יודעת אני תמיד מתבלבלת]

25. הדפיקות באנגלית עדיין נשארה, אני גרועה בכל דבר שקשור לגרמר. אני עושה הכל על פי השמיעה.

26. אבל הקריאה וההבנה נשארו ברמה גבוהה.

27. אם היה לי כח להשקיע הייתי ממשיכה לקרוא גם באנגלית

28. אני עצלנית כרונית

29. אני שונאת להשקיע

30. בכלל אני שונאת דברים שלא באים לי בקלות

31. ואני תמיד דוחה דברים לרגע האחרון

32. סבתא שלי גרה בקיבוץ

33. בחיים לא הייתי מסוגלת לחיות בקיבוץ

34. אני רגילה למנטליות של העיר

35. אני תל-אביבית לגמרי.

36. הסרט האהוב עלי הוא אפקט הפרפר

37. וגם ממנטו וחמש ילדות יפות הם די גאוניים

38. בכל מה שנוגע לסרטים אין לי טעם ממש משובח, סתם מה שאני נהנת לראות.

39. אני נושמת מוסיקה

40. אני שומעת הכל מהכל

41.  זה בא בתקופות

42. אבל הינה דוגמאות לדברים שאני שומעת: דיוויד בואי, דה דורז,  פינק פלויד, רג'ינה ספקטור, ריי צ'רלס, בייבישמבלס, נירוונה, אינקובס, לילי אלן, ברי סחרוף, היהודים, מוניקה סקס, כנסיית השכל...

43. הפלייליסט שלי באמת ממש עצום ומגוון

44. אני מתופפת

45. המערכת שלי היא premier cabria, למי שמבין

46. אני גם מנגנת קצת בגיטרה, אבל סתם חלטורות לא רציניות

47.  אני באמת חיה מוסיקה.

48.  הייתי בהופעות של: אביב גפן, שייגעצ, מוניקה סקס, כנסיית השכל, מלכת הפלקט, רוק העצמאות 07 ואוונסנס

49. נעומי גררה אותי לאוונסנס למרות שלא שמעתי אותם כל כך, ואני  לא מפסיקה להודות לה

50. היה מדהים, באמת.

51. אני אוהבת לאכול פסטה בעיקר :)

52. אבל אני לא ממש בררנית בענייני אוכל

53. אני בנאדם נורא ביקורתי

54. אני יכולה להיות שתלטנית בטירוף

55. או בדיוק ההפך, כלומר, לא ממש לשים על הנעשה מסביבי חח

56. כך או כך זה תלוי באנשים שנמצאים לידי

57. חושבים שאני סנובית

58. עד שמכירים אותי באמת, ואז מבינים שאני ממש רחוקה מזה.

59. יש לי חבר

60.  מייקי :)

61. אנחנו כמעט חודש יחד, מאז ה 19.8

62. הוא אחד האנשים הכי מוכשרים וחכמים שאני מכירה

63. הוא לימד אותי מלא

64. הוא בובי שלי 3>

65. אני מכורה לריח של הבושם שלו [black exess]

66. וגם לשלי [lacoste pink]

67. אני צינית רוב הזמן

68. ואני רוב הזמן עם חיוך על הפנים

69. תמיד צוחקת משטויות

70. בכל 14 וחצי שנות חיי הפסקתי לעבור 6 דירות בערך.

71. כולן בתוך תל אביב.

72. לא הייתי רוצה לגור במקום אחר בארץ

73. חוץ מירושליים אולי.

74. אני מתה על ירושליים

75. ההורים שלי גרושים

76. כבר  6 שנים

77. מוזר שלא הזכרתי את זה עד עכשיו

78. זה פשוט לא ממש משמעותי

79. אני לא דומה להורים שלי

80. טוב, אולי רק קצת P:

81. אני בכתה ט'3

82. אני אוהבת את הכתה שלי:)

83. האנשים שאני מספרת להם באמת הכלהכל הם עינבל נעומי וכהן

84. הם מכירים אותי הכי טוב

85. אני חושבת שאני אעשה 3 יח"ל מתמטיקה

86. ו5 אנגלית כמובן

87. אני כישלון חרוץ במתמטיקה, אין מה לעשות לגבי זה

88. חוץ מלקרוע את התחת

89. ואני ממש לא בנאדם שקורע את התחת

90. כן יש לי גישה שונה לחיים

91. צריך להשקיע במה שבא בקלות.

92. כל המקצועות ההומניים הולכים לי ממש טוב

93. אני חושבת שאני ארחיב בתיכון ספרות וביולוגיה.

95. אני לא מעריכה אף מורה  שמלמד אותי

96. אולי חוץ מיעל דנוס

97.  אני חושבת מערכת החינוך בארץ פשוט קקה אחד גדול

98. היא לוקחת מהילדים את כל היצירתיות והפוטנציאל שיש בהם ומכריחה אותם לשבת על התחת ולטחון חומר מספרים כמו רובוטים

99.  אבל אין מה לעשות

100. זהו!!!!!! זו הייתה הצצה קטנה וחופרת לעולמי. מקווה שהיה מעניין :)

7/09/2007 - מה יהיה.

מייקי ואני, הכל כאליו כל כך מושלם.

כל כך יפה ורומנטי

אז למה בא לי לבכות שאני חושבת עליו?

למה אני לא מצליחה להרגיש אליו משו?

למה אין לי פרפרים בבטן שהוא מתקשר, או שאנחנו מתנשקים או סתם חיבוק?

אז נכון שכיף לי להיות איתו אבל נעומי אמרה לי "תמיד כיף להיות עם מישהו שדואג לך ואוהב אותך זה נותן הרגשה טובה, אבל באיזה שהוא שלב זה הופך לניצול"

הילד מאוהב בי. הוא באמת אוהב אותי. והוא אמר לי את זה, ואני יודעת שאני אשבור לו את הלב בסופו של דבר. זאת הרגשה נוראית.

אני כל כך רוצה להתחיל להרגיש אליו משהו, כל כך.

אבל נוי לא מרפה ממני, בראש שלי.

הייתי עם מייקי בים והיה כלכך רומנטי אבל התחבקנו ואני ראיתי את SHRATON ברקע. המלון ההוא, שלידו כמעט יכל לקרות לי משהו עם נוי. וכמעט התחלתי לבכות.

אני כל כך סתומה כל בת הייתה ממשיכה הלאה כבר.

שני אמרה לי "את צריכה לעזוב את מייקי ולהיות עם נוי, אם הוא לאיוצא לך מהראש זה אומר שזאת אהבה אמיתית"

אני חייבת לסוע כבר לירושליים.

חייבת.

וחוצמזה,אני חייבת להבין מהאני מרגישה למייקי.אולי אני אוהבת אותו בתור...ידיד?

הוא כל כך חבר מושלם אני פשוט לא רוצה לפגוע בו.

אני סתם אגואיסטית, שומרת אותו לעצמי בלי רגשות. אני מחכה שמשהו יקרה.

חייב לקרות עם מייקי משהו, אנחנו חברים והוא אוהב אותי אז למה אני לא מצליחה להרגיש אליו משהו?

אלוהיםםםםםם למה?

עד שקורה משהו טוב כל כך אני חייבת לאהוב את נוי?

cerfull what you wish for

אנירוצה אהבה ששני הצדדים אוהבים, לא חד צדדית. אני רוצה להרגיש פרפרים בבטן. אהבה ראשונה עלק. נשיקה ראשונה אולי. אני באמת לא מרגישה אליו כלום. וכמה אני יכולה לגרור את זה?

ניתן לזה עוד חודש-חצי חודש, ואז אני אצתרך להפרד ממנו.

או  שימאס לו באיזה שהוא שלב להגיד שהוא אוהב אותי ולא לשמוע תשובה.

זה גם הגיוני.

מגיע לו מישהי שתאהב אותו הוא בנאדם טוב, באמת. אבל אולי המישהי הזאת לא נועדה להיות אני.

כנראה.

 בשביל להירגע, הנה כמה קישורים : חנות סקס, ביטוח רכב, דרושים, ליסינג תפעולי, ביטוח ישיר, קוסמים, קוסם, מצלמות אבטחה, העלאת תמונות, מסחר במטח, מט"ח, פורקס, דולר, טיסות, יחסי ציבור, sliding doors, מסחר במט"ח,  תמונות ,אומנות, הדף היומי, אומנות, שינוע לתעשייה, יחסי ציבור, דיאטה, הרזיה, איחסון אתרים, אשדוד, תוכים, קידום אתרים בגוגל באינטרנט, ספא בדרום, בית דפוס, לימודים, קורס הכנה ללידה, רפואה אלטרנטיבית משלימה, גלישה בטוחה באינטרנט, הצעת מחיר לקידום אתר, אימון אישי עסקי, אימון עסקי ארגוני, רהיטים לבית, חנות פאות , חנות פאות, חנות פאות, טיפולים אלטרנטיביים, הפקת אירועים, בגדי חתנים, מדיה סטאר, מתווכים,הזמנות לחתונה, כרטיסי ביקור, השקעות מניבות, מסיבת רווקות, צמיגים לרכב, צמיגי מישלין, עיצוב כרטיסי ביקור, חברות אשראי, ערבי זוגות, לימודי משפטים,רדיו מנטה,