כמו ילדה טובה וממושמעת שהנני גם כיום, הגעתי להתלמדות כהכנה לעבודת מלצרות במיאמי. היה מה זה כיף, הייתי חוזרת בן רגע. אל תראו אותי ככה, כאילו אני ילדה טובה ירושלים. אף פעם לא הייתי בצופים וגם בפעם היחידה שהייתי, במקום לתקוע יתדות באדמה, הצלחתי איכשהו לחתוך ולהרוס לגמרי את האוהל. בעקבות המעשה, חצי מהכיתה לא הסכים להחליף עמי מילה אחת והחצי השני העריץ אותי לכל אורך השנה. ככה זה כששונאים את הצופים. מתלהבים כאלה שמישהו צריך לעצור אותם. באמת, כאילו מה, שולחים את הילד ל"קן" הזה שלהם ומחדירים לו טיפות "התלהבות" לווריד? טוב, סטיתי מהנושא. הרי במלצרות במיאמי עסקינן היום. אז כל הנושא הזה של ההמחשה עד כמה אני לא ילדת נופת צופים היה במטרה להסביר עד כמה נהניתי בפאב. המקום הזה הפך להרבה יותר ממקום עבודה בחו"ל . הכרתי שם את החברה הכי טובה שלי היום, סיפרתי לכם עליה כבר. חוץ מזה, הכרתי שם מלא בחורים. מללללללאאאא בחורים. כל ערב הייתי יוצאת עם מישהו אחר וכולם חמודים. ג'נטלמנים כאלה, מזמינים אותי למשקאות ולא מוכנים לקבל ממני אפילו לא דולר אחד. עד היום אני לא מבינה למה הפמיניסטיות חושבות שלחלק חשבון במסעדה שווה בשווה זה דבר טוב? התחרפנו לגמרי. תמיד אומרים "שום דבר לא בא בחינם" נכון? אז הנה בנות, יש משהו שבא בחינם, למה אתן לא מוכנות לקחת??? גם בארץ אם הייתי יוצאת עם בחור והוא לא היה מציע לשלם עליי, בחיים לא היה מתקיים דייט שני. ככה שעבורי, המצב שנוצר תודות לעבודת המלצרות במיאמי היה אידיאלי. |