הדודים גרים בהוליווד, מיאמי. לפני שאתם שואלים אותי אם השגתי חתימה על החולצה מג'ניפר אניסטון או ג'וני דפ, אני אזכיר שהוליווד הנוצצת ממוקמת בלוס אנג'לס. בדיוק כמו שאצלנו תמצאו רחוב הרצל בכל חור בארץ, כך גם האמריקאים אוהבים לחרוש על שמות. על כן, נא להרגיע. אין חתימות, אין בכי מטורף ולא נעשיתי גרופית מתלהבת. אלא אם כן אתם מחשיבים כמובן את החותמת על החשבונית של דוד, בעל הסופר ברחוב של הדודים. מסתבר שסלבס אין בהוליווד שלנו בשפע, אבל ישראלים דווקא כן. למי שדואג למחסור בבמבה, קוטג' תנובה או פסק זמן- אל חשש. נראה לי שתהיה יותר בעיה לפספס אותם מאשר לנסות לאתרם.
כשהגעתי לחיק משפחת הדודים, הרגשתי כמו בבית. עד כדי כך, שקצת שכחתי שאני אמורה להזיז את עצמי ולנסות להרוויח את לחמי האורגני. מה לעשות? כולם עכשיו בקטע של בריאות בארה"ב. קניתי ידיעות אחרונות, כן גם את זה יש והתחלתי לעבור על מודעות דרושים בסביבת מיאמי. אז עוד לא חשבתי על מלצרות במיאמי, רציתי עבודה שתאפשר לי גם ליהנות ולא רק לטחון. נתקלתי במודעה מעניינת שעיקרה הוא עבודה בקרב הקהילה היהודית בחברה בשם "דפי אסף". התנאים נשמעו נוחים, אז התקשרתי. בדיעבד, השיחה הייתה לטובה, כי לפעמים טוב לדעת גם איפה מותחים את הגבול ולא מתפשרים. הבחור שענה היה פשוט גס רוח. אני לא בטוחה עד כמה הוא הבין שהצורך מגיע גם מכיוון החברה שמגייסת אנשים לשורותיה, אז הוא לא עושה טובה לאנושות. בכל מקרה, שרטטתי איקס עצבני על המודעה ועברתי הלאה. לעבודת מלצרות במיאמי כמובן. |