9.07.2007 - כביש עוקף תשלום לגלובס - זכרון מטמון

עיתון העסקים "גלובס" דורש תשלום על צפייה בחלק מן התכנים המקוונים שלו. ברגע שידיעה כלשהי הופכת ל"ארכיונית", לא ניתן לצפות בה בלי להירשם ולהכניס כרטיס אשראי.

אלא שבעזרת זכרון מטמון במנועי חיפוש ("קאש" בלעז), קיים "כביש עוקף תשלום" לאתר גלובס. בכביש הזה אין אגרה, ואפשר לקרוא בו הכל בחינם.

באופן עקרוני, זכרון המטמון של מנועי חיפוש מאפשר צפייה במסמכי-אינטרנט שאינם תמיד זמינים באותה עת לכל דפדפן רגיל. גרסת הטקסט של המטמון (ייחודי ל"גוגל") מאפשרת קריאה "נטו", בתכנים ללא עיצוב, ללא תמונות וללא גרפיקה.

כך, אם תחפשו את הידיעה של גלובס על "שרק מעלה את המכירות של מקדונלדס", תגיעו לעמוד חסום, ותידרשו לשלם עבור מנוי. אך אם תחפשו את כותרת הכתבה בגוגל ותבחרו לצפות בה דרך זכרון המטמון (הקישור ל"הועבר למטמון"), תוכלו לעקוף את המחסום בקלות רבה.

כניסה לארכיון הסגור של גלובס

דרך זכרון המטמון של גוגל - פירצה קוראת למנוע

איך זה קורה

"גלובס" יעשה הכל בשביל שמנועי חיפוש פופולריים יקראו את תכניו. הוא אפילו שכר חברת אופטימיזציה ישראלית שתדאג לכך שגם הארכיון שלו ייסרק, לפחות בחלקו, על ידי מזרימי-תנועה חשובים כמו גוגל. אך כאשר גלובס פותח פתח קטן למנועים, הוא למעשה מתקין פירצה גם לגולשים: הוא מאפשר גם לגולשים להיכנס אחריו, אם הם יודעים להשתמש ב"כביש המטמון" החינמי.

אותו דבר קורה גם במנוע החיפוש של "תפוז", שבו זכרון המטמון מאפשר לעקוף את תמרור ה"סליחה, נא לשלם" של גלובס; עומק הסריקה של תפוז לא משתווה לזה של גוגל, אך עקרון הפעולה של שניהם דומה מאוד. לעומת זאת, מנוע החיפוש של "וואלה" לא מאפשר כל צפייה בזכרון מטמון, ואפילו מנוע החיפוש העברי המחודש של "לייב.קום" אינו מאפשר צפייה בתוכן החסום של גלובס, למרות שיש בו אופציית זכרון מטמון פעילה.

איך חוסמים מטמון של מנועי חיפוש

אנציקלופדיית ynet, למשל, חסמה את זכרון המטמון של כל מנועי החיפוש בעזרת תג מתאים (המכונה "פרגמה נו-קאש", בקיצור)(Pragma no-cache). התג למעשה אומר למנוע "אל תאכסן עותק של הדף הזה במטמון, אבל סרוק את התוכן והצג אותו לגולשים". כנראה נמאס להם לראות איך גולשים צעירים וחצופים נכנסים לערכים היקרים שלהם, ומעתיקים את כל הטקסט אל העבודות שהם צריכים להגיש מחר בבוקר לבית הספר.

האם גלובס צריכים להיות מודאגים מכך שיש אפשרות לקרוא כתבות שלהם בלי לשלם? התשובה היא "לא בהכרח". מרבית הגולשים אינם מכירים את הטריק, וממילא הארכיון אינו נגיש למנועי חיפוש במלואו. אך מבחינה עקרונית, ממחיש הסיפור של ארכיון גלובס את העובדה שאי אפשר תמיד לאכול את עוגת מנועי החיפוש (להנות מתנועה חינם) ולהשאיר אותה שלמה (לחסום את כל הפרצות).

אתה שואל - חופש החיפוש משיב

בעקבות הפוסט הזה, קיבלתי את השאלה הבאה במייל:

"אני מחפש דף שהיה קיים במטמון של גוגל ויש לי אפילו את הלינק למטמון שעבד פעם. (נכון לנובמבר 2005). כרגע התוכן הוסר מהמטמון. האם לאחר שזה הוסר אין לי אפשרות לאתר את אותו עמוד במטמון? קראתי פעם שלגוגל יש תוכניות לשמר את כל המטמונים וכך להוות ולהציג בעצם את ההיסטוריה של האינטרנט."

התשובה שלי: אם תוכן כלשהו הוסר מן הרשת וגם מן המטמון של גוגל, אין אפשרות למצוא אותו יותר. האפשרות היחידה היא להשתמש בארכיון האינטרנט (היישום "Wayback Machine"), אבל רוב הסיכויים שהדף הספציפי הזה לא נשמר שם. אם הדף נמצא אבל נראה מוזר או נראה ריק מתוכן, יש לשנות את קידוד הדף לפורמט עברית ויזואלית, עברית לוגית או עברית יוניקוד.

ואם כבר מדברים על זכרון מטמון

אסתרינה טרטמן לפני ואחרי - חשיבותו של זכרון מטמון (1)

זאב בוים לפני ואחרי - חשיבותו של זכרון מטמון (2)