3/10/2007 - הבחור הלא נכון עזב את הבניין |
לאחר הפעם השנייה בשבוע אחד שמערכת בלוגים נפרצה (פעמיים באותו השבוע - אינני זוכר את מספר הפעמים שנפרצה בחודשים לפני) החלטתי לחפש בית חדש. זה לקח קצת זמן, אבל זה קרה. להיות חלק מאתר-בלוגים לא תרם לי כמו שהתכוונתי - הוא בהחלט תרם כניסות ותגובות, אך רק מעט קוראים קבועים מהסוג שמעניין אותי (אני מאד מקווה שתמשיכי להגיע גם לפה, טלי, ולגביך, וי, אני אוודא את זה באופן אישי). מבלי שהתכוון, הפך האתר לבית להמון אנשים שהם פשוט… טוב, פשוט שונים ממני, זה הכל. אז החלטתי להקים מקום משלי, ויש המון יתרונות בחופש שבאתר משלך. בכל זאת ארצה להודות לעידן שבנה מערכת מצוינת, נוחה מאד לתפעול וידידותית למשתמש המתחיל וגם המתקדם יותר, ובעיקר, שבאופן אישי דאג שהיא תתפקד, והיה זמין גם באמצעות הדוא"ל וגם באמצעים אישיים יותר. אם אחזור למערכת לא עצמאית, לא אבחר באף אחת אחרת.
קישורים מעניינים : מחשבים, מסחר במטח, מט"ח, פורקס, דולר, טיסות, יחסי ציבור, sliding doors, מסחר במט"ח, צילום אירועים, חנויות סקס, המלצות ווינר, שערים חשמליים, רשתות לגידור, צלילה חופשית, בניית אתרים, גמל טק הלוואות ומשכנתאות, ספרי קבלה, ויטמינים, פט פלייס קבורה ושריפת בעלי חיים, עוגות בצפון, עוגות מעוצבות, נופשונים, תמונות ,אומנות,
|
| • 1 תגובות • שלח תגובה חדשה ! • קישור קבוע לקטע |
2/10/2007 - חמישה ימים בחמש שורות, חמש שעות בחמש נוספות. |
הכבישים הקטנים, הצרים, המפותלים, החלק האחורי של טנדר שאמור לסחוב ארגזים ועזים, העליות החדות - אני לא בנוי לכל זה. לזה אני לא בנוי, ובדרך כלל אני אדם עמיד. אחרי שלושה ימים, ההסתגלות מתחילה - וכמו מלח, גם אני מתחיל לחטוף סחרחורות דווקא כשאני מגיע סוף סוף לקרקע יציבה. אבל תהליך ההסתגלות לא מספיק להגיע לסופו, ואני נשאר תקוע בבחילה תמידית, בנסיעות ובהליכות, על ההרים ועל המישור. אני מחכה שאחזור כבר הביתה, שם מחכה לי תרופה נהדרת שלעולם אינה מכזיבה.
בוקר אחרי. השעה רק מעט אחרי עשר, אך אני מרשה לעצמי בכל אופן למזוג כוסית וכוסית נוספת - אחרי הכל, אני ער כמעט חמש שעות, ומלבד זאת, אני צריך את החיזוק הזה לפני שאני קופץ אל חישוק הדחיה (אם אתה יודע למה תוביל שיחת הטלפון הזה, למה אתה מתעקש לעשות אותה ולא להמשיך הלאה כבר עכשיו? כי אני מעדיף לשרוף חבל בהחלט בעל פוטניציאל מאשר להשאיר בו קצוות פרומים). מלבד זאת, את תחושת הסחרחורת *הזו* אני דווקא מאד אוהב.
|
| • 0 תגובות • שלח תגובה חדשה ! • קישור קבוע לקטע |
24/09/2007 - זה אתה ששובר את החוקים |
אם זה היה קל כל כך לביצוע, זה לא היה חוק, רק אקסיומה טריויאלית שכולם מקיימים. אוי. קשה מאד לביצוע. אני לא בטוח בדיוק אם עמדתי בזה או לא. נראה לי שלא.
אני באמת מקווה ש*הפעם* לא דפקתי את זה.
|
| • 0 תגובות • שלח תגובה חדשה ! • קישור קבוע לקטע |
14/09/2007 - מה שבאמת היית רוצה - להפטר מכל העור שלך |
אני יושב בשדרה, מתחת לביתי החדש, וקורא ספר. בצל העצים, הרוח הקרירה משכיחה ממני את השמש שצלתה אותי בירושלים פחות משעתיים קודם לכן. לאחר כשעה וחצי, אני קם ומתחיל להסתובב, ללמוד את השכונה החדשה שלי. ההרגשה (אולי בשל המעבר המהיר בין הערים - לצאת מהמיטה בתל אביב, להתעורר בירושלים, לחזור מיד לשכונה שבה מעטים כל כך הרחובות בהם כן היית, דבר נדיר בעיר בו נולדת) היא כשל טיול במדינה זרה, ביום שבת או חג (ואכן כך הדבר), כשכל בתי-העסק סגורים (גם בזה שונה השכונה משאר העיר שסביבה), והדבר הטוב ביותר לעשות הוא לשוטט ברחובות הקטנים עד למציאת ספסל תחת עץ מציל בשדרה או בפארק.
השוטטות מובילה אותי לרחוב הלל, ופתאום תוקף אותי בלבול. באיזו עיר אני נמצא? הנה, שביל קטן, שלוש מדרגות ואהיה במדרחוב, שם אוכל לצפות במלצרית היפה, בצעירים אוכלים ארוחת בוקר - סלט מתוחכם ובירה פשוטה, ובינהם יעלי ואני עצמי של הבוקר. ההזיה קורצת לי, אך אני מצליח להסתובב, להתרחק ולהמשיך לתור כטוריסט את הרחובות הקטנים, הבתים הישנים לצד המשומרים-מחודשים ופינות החמד. "הבוקר היה נחמד", אני חושב. ישנן רק מעט נשים שהיו מסבות לי את אותו האושר בבוקר זה, ואפילו אחת לא היתה מסבה לי יותר ממנו. וגם הערב הזה נחמד, ולרגע אני מתפתה להאמין שגם הערבים שיגיעו בעקבותיו.
אנשים מבוגרים הולכים בשדרה, מברכים אחד את השני לשלום בשמם הפרטי. שכני החדש, צעיר, צועק לשלום ממרפסתו לצעירה שירדה ממונית, בהמשך השדרה. הדורות אינם מתערבבים זה עם זה. בחורה יוצאת מהבניין שלי עם גיטרה על הגב, וכעבור כמה דקות, בחור אחר נכנס, עם גיטרה על הגב. שכן אחר, מבוגר, מוציא את ראשו מהחלון. מבטו חשדן כשהוא נתקל בי על הספסל, קורא - הוא מחפש אדם שהספסל הוא ביתו (כמובן שדאגתי להשאיר לו את ביתו, מרפסתו, חצרו ושאר הספסלים שלו, ומצאתי לעצמי ספסל משלי, רחוק מספיק בשביל לשמור על הנימוס, קרוב מספיק לספק הסקרנות). כשמבטו מוצא אותו, בצדה השני של השדרה, מדבר עם אישה שמקודם חשבתי שגם היא חסרת בית, אולם כעת אני בטוח למדי שהיא סתם יצאה לשוטט בשכונה בחיפוש אחרי סיגריה, הוא מזמין אותו לאכול עם אשתו ואיתו את ארוחת השבת.
אני מפתח רגשות ביתיים מהר משציפיתי, ועדיין, כשאני חוזר בערב לבית הורי ונכנס לחדר שלי, שבקרוב מאד, עניין של יומיים שלושה לכל היותר, ישתנה ללא היכר - תחושת הביתיות מתקיפה אותי באופן אגריסיבי הרבה יותר. אני פותח את דלת חדר המדרגות ומדליק את האורות בחניה, בחצר, בקדמת הבית. אני חושב שרק כשאפסיק לעשות זאת באופן אוטומטי, ויותר מכך - כשבמקום לפתוח לעצמי את הדלת אצלצל בפעמון - רק אז אפנים סופית את המעבר.
|
| • 0 תגובות • שלח תגובה חדשה ! • קישור קבוע לקטע |
11/09/2007 - פרגמנטים שלושה (עריכה?) |
מה אתה אוהב יותר? את הים או גבינה? את יעל או את הדירה החדשה שלך? זה לא אותו דבר. אבל בוודאי שכן! הבעיה העיקרית שלך היא שאתה גרגרן. אם זאת היתה הבעיה העיקרית שלי - בטח שזו זו. אבל איך אמורים לבחור? ולמה בכלל? כי אחרת בחיים לא תהיה מרוצה. אלא אם תמצא משהו טוב כל כך, שתבחר בו תמיד, על פני כל דבר. אבל גם אם אני אמצא - גם כשאתה מוצא אתה משתעמם כעבור שבוע. כנראה שזה לא היה טוב מספיק.
ועכשיו, קדימה, תבחר.
אני לא מאמין.
אתה לא רציני.
אני לא מאמין.
אתה פרנואיד וגם דביל.
איך הן כל כך שונות?
ואתה?
שונה לגמרי. שתי מסיכות שהדמיון היחיד הוא במה שמתחתיהן - אליפסה שחורה חסרת הגדרה.
אולי גם היא?
ואם כן, מה זה אומר?
שצדקת מההתחלה ואתם דומים עד כדי זהות.
ואם אני צודק עכשיו, וזו הכל מזימה?
אתה צריך לקרוא פחות ספרים.
וכשהוא פתח את הטלויזיה, הוא ראה אותה. והיא הסתכלה לו ישר לתוך העיניים, והלב שלו פרפר. והוא צחק, ככה סתם, כי הוא הכיר אותה ופגש אותה בעבר, וידע שהיא היתה יכולה להיות התשובה לכל השאלות שלו. אבל יכלה גם להיות עוד סימן שאלה גדול, גדול מאד.
|
| • 0 תגובות • שלח תגובה חדשה ! • קישור קבוע לקטע |
|
בלוג - מידע כללי
« January 2009 »
| Mon | Tue | Wed | Thu | Fri | Sat | Sun | | | 1 | 2 | 3 | 4 |
| 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 |
| 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 |
| 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 |
| 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
חברים
• idan
• aviadshamir
• RubyTuesday
• breitman
• reembs
• bradbeeblebrux
• violette
|
