כל כך הרבה בלבול...
הדאגות הכספיות כבר משתלטות לי על הראש.
תמיד אחרי דברים טובים באים דברים רעים וההפך.
אני מנסה להחזיק מעמד להשאר בראש צלול, לנסות להבין שלא הכל בשליטתי. לנסות לא לרחם על עצמי.
לפעמים אני פשוט מתוסכלת. לא מבינה למה דברים קורים כמו שהם קורים.
אמא שלי אף פעם לא מבינה. הפחד מן הכשלון כבר השתלט עלי לחלוטין. הפחד מלראות את פניה של אמא מאוכזבות תמיד רודף אותי, הצורך להסביר את עצמי והכשלונות שלי תמיד אוכל אותי. גם ככה קשה לי.
אני מנסה להבין מה השתבש, למה אני מנסה ולא מצליחה. אני עכשיו יותר מפעם צריכה להיות חזקה. להיות מה שאני תמיד מטיפה לו.
אין לי כבר מה לומר. אני מנסה ולא מצליחה. אבל אני לא מוותרת למרות מה שכולם אומרים או חושבים אני ימשיך לנסות.
אין לי מה להפסיד, יש לי רק מה להרוויח ואני לא חייבת הסברים לאף אחד. למרות הביקורת והכאב אני ממשיכה בשלי, מה עוד יש לי לעשות?
החיים האלה קצרים מידי כדי להתחיל לקחת דברים בצורה אישית. זה הזמן שלי להתעלות על עצמי ולהמשיך להלחם ולא להשבר.
עם כל הבלבול אני כבר יתמודד..... |