אמרתי הרי שהחבר המסטול שלי עכשיו החליט ללמוד בקורס ברמנים. הרי פה בארץ אין ממש סיכוי למצוא עבודה מבלי לעבור איזה קורס או הכשרה שנוגסת לך בכספי הפיקדון של צה"ל. כשאני החלטתי להפוך לברמן בניו יורק לא הייתה לי שום הכשרה. קיוויתי לטוב. אחרי השבוע הראשון של השופינג, החלטנו שהגיע הזמן לעבוד על להיות ברמן במנהטן. הייתי פשוט עובר בין כל פאב או בר אפשרי, נכנס ושואל אם מחפשים עובדים. מה אני אגיד לכם, לא השבוע הכי יפה בחיי. הייתי על סף דיכאון. כאילו, איך בכלל חשבתי שיהיה קל להיות ברמן בניו יורק כשזה ממש בלתי אפשרי. כמה שכולם מספרים שאין בעיה למצוא עבודה בחו"ל בניו יורק, ככה היה קשה למצוא. כולם בקשו מס' ביטוח לאומי, שכמובן לא היה לי כי אני לא אזרח אמריקאי והייתי צריך לחרבש איזה מספר ולהמשיך הלאה. ברור שכבר לא קיבלתי מאף אחד שיחת טלפון. השארתי מספרי טלפון ברחבי העיר במטרה להפוך לברמן בניו יורק. למזלי, לסיפור הזה היהhappy end . באחד מימי השוטטות בדרום מנהטן נכנסתי לפאב שהתנגנה בו מנגינת ג'ז משובחת. דיברתי עם המלצרית שהייתה אמריקאית חביבה בגילי. היא הפנתה אותי לאחראי משמרת שאמר שהגעתי בזמן מעולה כי הברמן שלהם עוזב בעוד שבוע והם בדיוק היום התכוונו לתלות שלט "wanted". לא ידעתי את נפשי מרוב אושר. איזה תזמון מעולה, לא להאמין. הם גם היו כ"כ מרוצים שהם לא צריכים לראיין ולחפש ושהגעתי להם משמיים. לא שאלו אותי אפילו על קורסים, רק אמרו לי להגיע למחרת להתלמדות קצרה. חזרתי הביתה לדירה הקטנטונת שלי ושל חברה שלי בצפון מנהטן וחגגנו עד אור הבוקר כי ידענו שעניינים מתחילים להסתדר. אם אני אהיה ברמן בניו יורק זה צעד לכיוון הנכון. |
