|
על הנייר, זה היה אמור להיות הערב הכי מבאס אי פעם. לשתות בירה על ספסל, לבלות את הערב בפטאט - דוכן של צ'יפס - בשביל זה יוצאים מהבית? מזמן לא נהניתי כך.
ערב-ערב פסח, הלילה מתקרב ואני מתחיל להשלים עם כך שהלילה אני הולך לישון, כמו שצריך. יום חופש למחרת, אין אלכוהול בקיבה - אין שום סיבה שלא אתחזר ואדפוק שינה אמיתית, של שמונה, אפילו תשע שעות נקיות, אם יתחשק לי להיות מטורף.
אתם בטח מבינים ששבירת שיאים בשינה לרוחק זו לא המומחיות שלי. לכן לא סרבתי מדי כשהנמרה התקשרה אלי. "האמת שאין לי כח לראות אותך", היא אמרה, ואני באמת הייתי מופתע שהיא התקשרה אחרי כל השעות שהיא שרצה אצלי יום לפני זה, כל השעות ששרצתי אצלה יום לפני ההוא, ושני הערבים שבילינו ביחד מאז יום חמישי. "אבל דני פה והיא ממש רוצה לפגוש אותך". החברה הכי טובה של הנמרה היא סוג של נמרה בעצמה, ולשתי נשות טרף לא מסרבים.
ידיד של הנמרה תקלט בשסק, וחשבנו לקפוץ לראות אותו ולהגיד שלום. קו-ארבע הקטן הוריד אותנו בכיכר מגן דוד, כי דני שכחה את המעיל שלה באדום. זה היה ליל שימורים שם, לילה של הופעות כשכרטיס הכניסה עולה שלוש קופסאות שימורים, תרומה לנזקקים. רעיון נהדר, לא? הגענו כשהופעה של מוניקה סקס הסתיימה, והיו כל כך הרבה אנשים שהעדפנו לברוח משם כמה שיותר מהר. בכל זאת, נכנסו להגיד שלום, ופגשנו את החבורה של עז, כולל בן דודי היקר, וגם אחת, נעמה, שהכרתי לפני ארבע שנים, ואם לא היו מכירים ביננו, לא הייתי מזהה בחיים.
המשכנו לכיוון השסק, אבל השעה היתה כבר קרובה לאחת, וחשבנו שזה יכול להיות מאוחר קצת. עד שנגיע, וכל זה, ובכל אופן, זה לא באמת יום שישי. אז הלכנו לנורמן. בדרך קיבלנו טלפון מהעז שהם רוצים להצטרף אלינו. בנורמן, כמובן, לא היה מקום לכל כך הרבה אנשים, וכך גם במנזר. עוד אנחנו עומדים בכניסה לנורמן ומתלבטים אם להכנס בלעדיהם או לא, הגיעו הטבעיסטים (בגיבויים של מיקי הגבוה ורוטש), ועכשיו היינו מספיק אנשים כדי לפתוח פאב משלנו. בלית ברירה החלטנו לקנות בירה בקיוסק ולשבת על איזה ספסל.
דני ואני קנינו חצי גולדסטאר כל אחד בקיוסק שליד המנזר (עשרה שקלים) והנמרה קנתה פחית קולה. כשיצאנו מהקיוסק, גילינו שאנחנו שוב רק שלושתינו. אחרי שפספסנו מקום בנורמן בשבילם, בני הזומא (עידון קללה לכבוד הפסח) פשוט התאיידו!
הטבעיסטים נכנסו לפרילנד, העזים הלכו לג'פניקה לסושי, ואנחנו התיישבנו על ספסל. היתה רוח, היה קצת גשם, והיה ממש כיף. ואני מתכוון - ממש כיף. הכי כיף שהיה לי מזה חודשים רבים. נחמד לפעמים למצוא את עצמך בדיוק במקום הנכון, גם אם מרחוק זה נראה קצת קריר ורטוב.
על נחלת בנימין, בדרך לג'פניקה, הרשקו סימס שהוא בפטאט. אז נכנסו. הגולדסטאר עלתה רק 14 שקל, המרפי'ז 18 (יש גם קנקנים של ליטר וחצי שהם אפילו זולים יותר), ויש המון סוגים של צ'יפס והמון רטבים - מקטשופ לשוקולד דרך כל דבר בערך (אלי אומרת שהכי טעים זה השילוב של הצ'ילי המתוק והבוטנים). הברמן לא ידע מתי החליפו את החבית של המרפיז בפעם האחרונה, אז הצטרפתי לדני לחצי גולדסטאר נוסף. כשהפטאט נפתח ביקרתי שם כמה פעמים, בשביל הצ'יפס, כמובן. אני אפילו לא בטוח אם היה שם אז ברז. אבל עכשיו נראה לי שאתחיל לקפוץ באופן קבוע. הבירה כל זולה, ואת הצ'יפס אני זוכר לטובה עוד מפעם.
נדב שקפץ עם דין (שניסה לגרור את כולנו למוזס ונכשל) הקפיץ את הבנות למאורתה של הנמרה, ואותי לביתי, וכך הערב הסתיים. השעה היתה לפני ארבע כשהגעתי, והתעוררתי למחרת אחרי אחת וחצי. וואו. ישנתי כמו חזיר. זאת אינדיקציה לא רעה לכמה טוב היה הערב.
קישורים מעניינים : רדיו, בתי מלון בארץ ובחו"ל, מחשבים, גירושין, טיפולים בסרטן הערמונית, נופש, מטבחי זיו, מסחר במטח, מט"ח, פורקס, דולר, טיסות, יחסי ציבור, sliding doors, מסחר במט"ח, צילום אירועים, חנויות סקס, המלצות ווינר, מחסומים ומחסומי זרוע, רשתות לגידור, פורום צלילה חופשית, בניית אתרים, ענבר ארוח כפרי - לינה כפרית לקבוצות ויחידים, גמל טק השקעות, ספרי קבלה, גיל הזהב, פט פלייס קבורה ושריפת בעלי חיים, עוגות בצפון, עוגות מעוצבות, קל חבילות ספורט, ספרי קבלה, קידום אתרים, קידום אתר מקצועי, לוחות שנה, לוחות שנה מגנטיים, השמנה|הרזייה, מאמרים, קידום אתרים, חברות הובלה, Jewish wedding, קידום אתרים,
|
